מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל), מפלגת האם של מפלגת העבודה הישראלית, הוקמה ב-1930. מפא"י הוקמה כמיזוג בין שתי מפלגות: אחדות העבודה, שהוקמה ב-1919, והפועל הצעיר, שהוקמה ב-1905. עם קום המדינה היתה מפא"י המפלגה הגדולה במדינה ואנשיה כיהנו בתפקידי מפתח במוסדות רבים בהסתדרות, בקופת חולים, בשלטון המקומי וכן בככנסת ובממשלה. המפלגה דגלה בערכים סוציאליסטים ובתפיסות שמאלניות בתחום הכלכלי. ב-1944 פרשה אחדות העבודה ממפא"י והקימה יחד עם פועלי ציון שמאל את אחדות העבודה פועלי ציון.