שפעת העופות מקבלת מימדים של אסון: "עמק החולה הפך לבית קברות של עגורים"

בעקבות התפרצות שפעת העופות באזור, במושבים מרגליות ונאות גולן הוטל סגר על לולי ההודו וההטלות. כ-240 אלף תרנגולות מטילות שנמצאות בלולים במושב מרגליות ימותו מהמחלה או יומתו כדי למנוע את התפשטותה, וכ-50 חקלאי המושב המתפרנסים מגידול התרנגולות חוששים לפרנסתם. ביום ראשון תסתיים ההמתה ההמונית של התרנגולות ואחר כך יחלפו עוד כעשרה ימים בהם ינוקו הלולים. בלולי נאות גולן הומתו כל 17 אלף תרנגולי ההודו שגודלו בהם.

"אירועים של שפעת העופות מתרחשים כבר שנים", הסביר אורי נוה, סגן מנהל חטיבת מדע ברשות הטבע והגנים, אולם הבהיר כי "השנה ההתפרצות גדולה יותר". עוד ועוד תמונות קשות צצו במשך השבוע האחרון, ובהן מאות עגורים תשושים למראה בשדות ובמקווי המים שבאגמון החולה, רבים מהם מתים. בתחילה נספרו עשרות עגורים מתים, אולם אחר כך כבר החלו להיראות מאות, וההערכות הן כי כבר 4,000 מתו.

התמונות המרהיבות של אלפי עגורים צפופים, שעומדים וצווחים ואחר כך מתרוממים ועפים, הפכו מזוהות עם עמק החולה, ונהיו לאחד מסמליו של הגליל העליון. כעת, התחלפו המחזות היפים האלו במראות מעוררי בעתה.

לצד התמותה ההמונית, הצביעו ברשות הטבע והגנים על השפעה כואבת נוספת לה הביאה ההתפרצות. ברשות הסבירו שהעגור הוא עוף משפחתי, ובעת נדידתו הוא נודד יחד עם כל המשפחה שלו. "הורים נודדים יחד עם גוזל מתבגר, שזו הנדידה הראשונה שלו", סיפרו. "הנדידה המשפחתית מלמדת את הצעירים את רזי הנדידה ועוזרת להם לצלוח את האתגרים הקשים שהנדידה מייצרת. בכל שנה רואים בעמק החולה את משפחות העגורים רועות יחד בשטחים הפתוחים - זוג הורים בוגר, וצעיר או שניים המתלווים אליהם".

בעקבות התפרצות המחלה ותמותת אלפי עגורים, הסבירו ברשות הטבע והגנים כי "אחד הדברים הבולטים עכשיו, בשיא שפעת העופות, זה הימצאות של עגורים צעירים רבים שהוריהם מתו מהשפעת, כשהם בודדים וחסרי הכוונה. למרות שהם עצמם לא נדבקו בשפעת - סיכויי ההישרדות שלהם נמוכים".

במקביל לתמונה המדאיגה של עליה תלולה במספר העגורים המתים, התעורר החשש כי המחלה תעבור לבני אדם. זן שפעת העופות שהגיע לישראל נחשב זן אלים. עם זאת רק במקרים חריגים הוא עלול להדביק בני אדם. המחלה נחשבת קשה כשאדם לוקה בה, ואף עלולה לגרום למותו, בהסתברות של כ-50%.

כדי שנגיף שפעת העופות יוכל לעבור מאדם לאדם, דבר הקורה לעיתים נדירות ביותר, הנגיף צריך לעבור שינוי גנטי שיקנה לו את היכולת הזו. בשל חשש שדבר כזה יקרה, ההנחיות הן להימנע ממגע עם עופות, מתים או חיים, ובעיקר עם הפרשותיהם, עם נוצותיהם ועם דמם.

כדי למזער את הסיכוי לשינוי גנטי זה באדם שבכל זאת בא במגע עם עופות נגועים, ניתן טיפול מונע של תרופה בשם "טאמיפלו". בימים האחרונים מקבלים תלמידי בית ספר מחצור הגלילית תרופה זו, וזאת לאחר שליטפו, על אף ההנחיות, עגור חולה במהלך טיול באגמון החולה. מאז אותו טיול הוחלט לסגור את האתר בפני מבקרים, כמו גם את שמורת החולה השכנה.

לדברי ד"ר רונה נדלר-ולנסי, רופאה-וטרינרית המנהלת את מרכז האקלום של אגמון החולה (קק"ל), "אף פעם לא היתה התפרצות של שפעת העופות בהיקף כזה". היא הסבירה כי "העגורים הם עוף שמתלהק ומצטופף, בעיקר בלילות, לכן ההדבקה נעשית בקלות". לדבריה, החשש כעת הוא מהדבקות משניות שיעברו מהעגורים לחיות בר נוספות, כגון עופות דורסים ויונקים.

"מי שרגיש בעיקר הם החתוליים - חתולי בר וחתולי ביצה, וסמוריים - לוטרות, לדוגמה. אלו בעלי חיים שיכולים לאכול את העגורים החולים או המתים", אמרה נדלר-ולנסי. "החשש הוא שיפגעו חיות שנכללות על רשימת המינים 'האדומים', כלומר שנמצאות בסכנת הכחדה. אנחנו בתוך האירוע וכרגע זה לא נראה טוב". חשש נוסף שמעלה נוה הוא מפני התפשטות המחלה לאזורים נוספים בארץ. לדבריו, עגורים מתים נצפו כבר בעמק חפר ובעמק יזרעאל.

לדברי ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, יש כעת באירופה מעל אלף מוקדי התפרצות של שפעת העופות, בהן בדנמרק, אירלנד, סקוטלנד, גרמניה ופולין. אגב, בסיקור האירוע בתקשורת הבריטית מדווח על היקף מחלה בסדר גודל "פנומנלי".

גושן הסביר שהמחלה הועברה באמצעות עופות נודדים ו"אלינו הגיעה מרוסיה עם העגורים. נוכח התפרצות המחלה ברוסיה חששנו שזה יגיע אלינו ועשינו הערכת מצב".

התרחיש ממנו חששו במשרד החקלאות הוא הדבקה בלולי הטלה - תרחיש שאכן התממש. גושן אמר שהחשש נבע מהעובדה שלולי ההטלה ביישובים רבים ישנים מאוד, והצפיפות בתוכם גדולה, וכן נמצאים בקרבה למבני מגורים. "במקומות האלו אין תנאי בטיחות ביולוגית נדרשים, וההפצה של המחלה מלול ללול נעשית בקלות", אמר.

בעקבות הגעת המחלה ללולי מטילות החליטו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לבודד את לולי מושב מרגליות ועצרו את שיווק הביצים מאותם לולים. גושן ציין כי "לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי עוף- בשר או ביצים - להפצת המחלה, אבל בכל מקרה נמנע שיווק המוצרים מהאזורים הנגועים". במקביל ללולים במרגליות בודדה גם חוות לולים של תרנגולי הודו במושב נאות גולן שברמת הגולן.

התרנגולות החולות נאספות ומושמדות, והתרנגולות המתות נאספות ונקברות תחת הקפדה על כך שלא תהיה פגיעה במי תהום. בנוסף, צמיגי הגלגלים של כל רכב שיוצא מהמושב מרוססים בחומר חיטוי, ועובדי משרד החקלאות שבודקים את הלולים עושים זאת רק אחרי שלבשו חליפות מגן ונעלו ערדליים על רגליהם. הערדליים מושמדים לאחר מכן ועל העובדים להתקלח מיד עם צאתם משם.

"מדובר במכה כואבת מאד לחקלאים", אמר בני בן-מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות-חרמון, שמושב מרגליות נמנה על יישוביה. לדבריו, "מדובר בחקלאים עם משקים קטנים שעיקר פרנסתם מתבססת על הלולים, והתפרצות שפעת העופות גורמת להם לנזק כלכלי כבד. צריך לזכור שהם כבר קנו מזון עבור התרנגולות והיו להם הוצאות. כמובן שמדובר גם בהשמדת אלפי מגשי ביצים שהיו כבר מועדות לשיווק". בן-מובחר ציין כי "מושב מרגליות נמצא ממש סמוך לגדר הגבול וחשוף לירי שטוח מסלול מעברו השני של הגבול. אלו אנשים שנאחזים בקרקע כבר עשרות שנים במציאות חיים לא פשוטה. יהיה להם קשה להתמודד עם המכה הזאת, המדינה חייבת לעזור להם".

עם זאת, לצד הבנת המצוקה שבה נתונים החקלאים, התקשו במשרד החקלאות להשלים עם ניסיונות הברחת הביצים מהאזור המבודד. אתמול, על פי מידע מודיעיני שהגיע למשרד, עלה חשד שאדם הוציא משטח אחד הלולים הסגורים ביצים, במטרה לשווקם באופן פיראטי. משרד החקלאות זימן לחקירה את החשוד, תושב מרגליות, והחקירה עודנה מתנהלת.

במשרד החקלאות פנו לציבור והדגישו כי יש להקפיד לרכוש ביצים אך ורק במקומות מסודרים, ולוודא שהביצה חתומה בחותמת פיקוח. בנוסף, אמרו כי יש להקפיד על צריכת מוצרי עוף וביצים רק לאחר בישולם בחום גבוה, שמשמיד את כל החיידקים והנגיפים בעופות.

לנוכח המצב הקשה ברור לרשויות כי יש צורך בטיפול בפגרי עופות הבר, בעיקר עגורים, באגמון החולה ובשמורת החולה. לצורך כך הקים משרד החקלאות חמ"ל ובו יישבו נציגי משרד הביטחון, המל"ל, רשות הטבע והגנים וקק"ל.

בינתיים קשה לדעת מהו היקף הפגיעה. למשל - האם הירידה החדה שנרשמה החורף במספר השקנאים שעוברים בישראל במסע הנדידה שלהם, היא אחת מתוצאותיה הקשות של שפעת העופות? קשה להעריך מתי יסתיים גל התחלואה הקשה.

השרה זנדברג הבהירה בכל מקרה שהעתיד מדאיג. לדבריה, "מומחים מתריעים בפני התגברות התכיפות של התפרצויות כאלה בשל שינויי אקלים: התמעטות מקורות המים מובילה לכך שהעופות מצטופפים יחד, ובנוסף גם נמצאים בקרבה גדלה יותר לחיות משק - וההידבקות עולה".