ההבטחות לשינוי - מול המציאות הכואבת: מאחורי המספרים של הרוכבים שנהרגים בכביש

מכלל כלי הרכב בכביש וביחס למצבת הרכבים הדו-גלגליים, הרוכבים נהרגים במספרים גדולים. בשנת 2020 כולה נהרגו 68 רוכבים, אולם זו הייתה שנת קורונה. ב-2019 - 66 הרוגים, שנה לפני כן? 44 הרוגים. וזו לא רק העלייה הזו, מנתונים של עמותת "אור ירוק" עולה כי 2021 היא שנת השיא כרגע למגמה בת עשור, בו הוכפל שיעור ההרוגים על דו-גלגלי. מ-12.5% בשנת 2011 לכ-25% ב-2021.

"המדינה הפקירה את רוכבי האופנועים והקטנועים בכבישים בשנים האחרונות", אומר ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק. "מגמת העלייה בהרוגים נמשכת כבר כמה שנים ועד כה לא רק שלא נעשו פעולות לצמצם את מספר ההרוגים הגבוה, אלא להיפך, קוצצו תקציבים שהובילו לעליה בהרוגים".

העלייה בצפיפות כלי הרכב בכבישים בשנים האחרונות, מצוקת החניה, מחירי המכוניות, התחבורה הציבורית המקרטעת ויוקר המחיה, כל אלה דחפו ודוחפים יותר ויותר אנשים לבחור בדו-גלגלי כפתרון תחבורתי. חלקם רוכבים חדשים ולא מנוסים, חלקם רוכבים בעלי רישיונות קיימים אך ללא ניסיון רכיבה מעשי זה שנים. אלו ואלו נזרקים לג'ונגל המקומי על הכבישים ומשלמים מחיר.

הדבר בולט בעיקר אצל אותם צעירים עד גיל 24. עם 50 אלף רישיונות, אלו מהווים 8% מכלל בעלי רישיונות הנהיגה על דו-גלגלי, אך עם 22 הרוגים ב-2020 עד גיל זה, הם מהווים 32% מההרוגים - פי ארבעה.

בתוך הקבוצה הזו מצבם של הרוכבים הערביים גרוע אף יותר. בעוד הם מהווים רבע מאותם רוכבים צעירים, בעשור האחרון מידת המעורבות שלהם בתאונות הסתכמה ב-42%. שוב, הרבה מעבר לחלקם היחסי בקבוצה הזו.

על פי הנתונים, גם לנפח האופנוע יש משמעות רבה. כ-45% מכלל ההרוגים בעשור האחרון, היו על אופנועים מעל ל-401 סמ"ק, בעוד קטנועי 50 סמ"ק "אחראיים" רק ל-6% מכלל הרוכבים ההרוגים. ניתן כמובן לשייך את ההתפלגות הזו למיומנות הנדרשת לשליטה באופנוע, במיוחד אלו המהירים והכבדים, מיומנויות שרוכבים צעירים פשוט לא רכשו עדיין. מצד שני המספרים האלו לא מביאים בחשבון התפלגות של הנסועה על הכלים האלו, אופנוע גדול נוסע יותר ק"מ משקטנוע נוסע בשנה. זה משתלב עם העובדה ש-62% מההרוגים הם בכבישים הבינעירוניים.

והשילוב הקטלני בין רוכבים לא מיומנים, בין אם צעירים או פשוט כאלו שחוזרים לכידון אחרי שנים רבות לבין אופנועים, בתנאי הנהיגה הלא פשוטים של ישראל - יושב על נקודה הקריטית. בעוד המדינה מציידת את הרוכבים ברישיון, ישנו פער אדיר בין כרטיס הפלסטיק לבין המיומנויות הדרושות בפועל, שהן לא רק היכרות עם חוקי תנועה, אלא היבטים המורכבים יותר של רכיבה. למשל, היכרות עם מגבלות ויכולות כלים דו-גלגליים, טכניקות רכיבה ועד להיבטים של הערכה מוקדמת של סיכויים וסיכונים, זיהוי מוקדם שלהם והתמודדות עימם.

על פי נוהל פר"ת (הנחיות לבדיקת כדאיות פרויקטים תחבורתיים) של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר, עלות ממוצעת של תאונות האופנועים נאמדות בכל שנה ביותר מ-1.2 מיליארד שקלים. בעשירית מהסכום הזה ניתן להקים מערכי הדרכה או להטמיע אותם בתכני לימוד הרכיבה הקיימים ולסבסד השתתפות בהדרכות. ב"אור ירוק" ממליצים על רפורמה הכוללת פטור ממס לאביזרי בטיחות ומיגון לרוכבים או לייצר מודל של הנחה בתעריפי הביטוח לכאלו שמשלימים השתתפות בקורסי הדרכת רכיבה.

"האופנועים השתנו, תנאי הרכיבה השתנו, אבל שיטת ההוראה של הרכיבה על אופנועים לא השתנתה כבר שנים", אומר משה פרחי, מאמן ומדריך רכיבה מתקדמת. "הלוואי והיו מלמדים את הדברים החשובים באמת כמו בלימה, כמו היגוי, אבל זה לא קורה".

בעקבות חוסר ההתייחסות לתחום הזה, הדבר מחלחל למורי הנהיגה עצמם. "לא כולם, אבל חלקם רואה בהוראת הנהיגה דרך לעשות כסף וזה הכול. לקוחה שלי שהתקשתה לעבור טסט ביקשה שאבוא ללוות אותה במגרש, המורה שלה ראה אותי ואמר לי 'עזוב אותה, תן לה לבד היא תסדר'". אולם הביקורת שלו מופנית גם לגישה של חלק מהתלמידים. "הם רוצים את הרישיון כמה שיותר מהר" משם, כמו שאתם מניחים הדרך לזלזול קצרה מאוד.

גם במשרד התחבורה מודים במצב האבסורדי בו הוראת הנהיגה על דו-גלגלי מבוססת על זו של מכוניות וכבר יותר משנה מבטיחים רפורמה ושינוי בהרגלי ההוראה. הפעם האחרונה בה שמענו על התכנית הזו הייתה באוגוסט והבטחה ש"במהלך השנה הקרובה יוטמעו שינויים בתוכנית". 28 רוכבים נהרגו מאז אוגוסט האחרון.

סעיף מציל חיים נוסף בתחום הדו-גלגלי שלוקה בחסר הוא אי-ההשקעה בתשתיות לרוכבי אופנועים. באור ירוק, מציינים את סוגיית מעקות הבטיחות הקטלניים, העומדים על כלונסאות מתכת, ו"פועלים" כגיליוטינה כשרוכב מחליק ונתקל בהן, קוטעים ידיים, רגליים וחמור מכך.

חבר הכנסת בועז טופורובסקי, הוא קול בודד ועקבי שנאבק זה שנים עבור הקצאת תקציבים להתקנת פסי מגן סופגי אנרגיה. מאז אמצע 2019 חסר תקצוב ייעודי לצורך הזה, הודתה מנכ"לית הרלב"ד לשעבר רחלי טבת ויזל. הבטחות להקצאת 20 מיליון שקלים לצורך זה ניתנו לח"כ טופורובסקי עוד בשלהי 2020 על ידי שר האוצר לשעבר ישראל כץ. הצהרות על כך צצו גם בהצהרת שרת התחבורה הנוכחית באוקטובר. איפה הכסף? כמה גדרות כאלו הותקנו מאז? דממה דקה.

שנת 2021 דוהרת במהירות לתואר אחת השנים הקטלניות בדרכים בכלל ועבור רוכבי הדו-גלגלי בפרט, שינויים בעקומת ההרוגים כבר למדנו - לא מתרחשים ב"זבנג וגמרנו", הם תמיד חלק מתהליכים הדורשים שילוב זרועות, השקעה לטווח ארוך ונחישות, לא של חבר כנסת אחד, מדריכי רכיבה מתקדמת או עמותות אזרחיות. בלי ההשקעה הזו, אנחנו נמשיך לשלם בחיי אדם.