כל אחד רוצה מחונן: המחיר הכבד של מבחני המצוינות של הילדים שלכם

המבחנים לאיתור הילדים המחוננים בכיתות ב' מתקרבים, והורים רבים רוצים שדווקא הילד שלהם יתקבל לתוכנית הנחשקת. כ-4,000 תלמידים בלבד, שהם 3% מסך תלמידי כיתות ב' ברחבי הארץ, מאובחנים מדי שנה כמחוננים.

אולי זאת סדרת הספרים הפופולרית "יומנו של חנון" שהשפיעה ואולי משהו אחר, אך ללא ספק כי הסטיגמה המיושנת שהודבקה בעבר לילדים מחוננים כבר לא קיימת - הילדים עצמם רוצים להתקבל לתוכנית, והוריהם מוכנים להשקיע לא מעט בהכנתם. זאת, על אף שמשרד החינוך ממליץ במפורש לא להתכונן ואומר כי מספיק להראות לילד שאלות לדוגמא מהאתר של המשרד.

תופעת המירוץ למחוננים יצרה קרקע פוריה לפריחת התעשייה של מבחני ההכנה. במכונים שונים הורים יוכלו לצייד את ילדיהם בכלים שיעזרו להם להצליח במבחן - החל מחוברות מבחנים רגילות שיעלו עשרות שקלים, ועד לומדה ממחושבת שתעלה כבר כמה מאות שקלים. ואם תחליטו ללכת על קורס הכנה פרונטלי תצטרכו להיפרד מכ-900 שקלים.

סיגל שפיץ טולדנו מגבעתיים, אימא לילדים שמשתתפים בתכניות המחוננים, מספרת על תחושותיה: "חבל שמערכת החינוך לא משכילה להבין שכך צריכים להראות לימודים בשגרה, כמו בתכניות של המחוננים והמצטיינים. אחרי שנחשפים לזה, הגיוני שרבים רוצים להיות שם עד כדי לרכוש הכנה. ככה צריכים להראות לימודים בעיניי. אז למה אי אפשר לגרום לזה לקרות?" היא תוהה.

גיא מאזור המרכז רכש ערכת הכנה ב-114 שקלים לבנו שלומד בכיתה ב': "חשבתי שזה נכון לעשות מכמה סיבות - בשנה שעברה הילדים נכנסו לסחרור בגלל שנת הקורונה, הרגשתי שאני רוצה לתת לו את ההכנה המתאימה כדי שיכיר את סוג השאלות במבחן הזה ויבוא כמה שיותר מוכן. בנוסף, כשאני הייתי בכיתה ב' ולא עברתי את השלב האחרון, אני זוכר את ההשפעה של זה עלי. אני חושב שזה שווה השקעה".

השלב הראשון של המבחן המורכב משאלות בחשבון והבנת הנקרא יתקיים ב-8 בנובמבר, בסיומו רק 15% יעברו לשלב ב', בממוצע כ- 5 ילדים בכיתה - לרוב מדובר בילידם שנחשפו להכנה כלשהי. לשלב שני, הנחשב לקשה יותר, ייגשו רק התלמידים שעברו את שלב א'. רק 3% מכלל התלמידים יוגדרו מחוננים, ו-5% נוספים - מצטיינים.

בעוד המחוננים זכאים להשתתף בתוכנית העשרה הכוללת יום בשבוע של לימודים מחוץ לבית הספר, "המצטיינים" יוכלו להגיע לחוגי העשרה בתשלום נוסף ובשעות אחה"צ - דבר שמצריך השקעה נוספת מצד הוריהם.

היתרונות של תוכנית המחוננים רבים. מעבר לעבודה שהילדים פשוט נהנים מפעילויות לא שגרתיות, הם נחשפים לילדים בעלי כישורים קוגניטיביים דומים לשלהם, דבר שמגביר אצלם את תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות. ילד שעולה לכיתה א' כאשר הוא כבר יודע קרוא וכתוב ופותר בראש תרגילים בחשבון כשרוב חבריו ללימודים עוד רחוקים משם, עלול להשתעמם ולהרגיש מרוחק מהסביבה. מעבר לכך, בעיני חבריהם לכיתה "הרגילה" עצם היעדרותם מבית הספר ליום שלם נתפסת לדבר נחשב.

"הורים רואים את זה ככרטיס כניסה לקבל חינוך יותר מיוחד יום בשבוע שהוא נטו העשרה", מספרת בשיחה עם וואלה! אסנת פיינגולד, מייסדת אתר "מיחונן" המספק הכנה לקראת מבחני המחוננים.
"אין פה עניין של חשש שהילד שלא באמת מחונן ואני אכין אותו והוא יעבור ואז יתגלה שהוא לא מחונן - זה לא שם בכלל. ", מרגיעה פיינגולד.

להערכתה כ-30% מהילדים מגיעים כיום למבחן אחרי שהתכוננו בבית או נחשפו למבחן לדוגמה. לדבריה, מספר הילדים שמתוכננים עולה משנה לשנה. "עד לפני שבע - שמונה שנים נושא ההכנה למבחני המחוננים היה שנוי במחלוקת. הדעה הרווחת הייתה שילד מחונן לא צריך שום הכנה, היום זה כבר נהיה מיינסטרים. אנחנו רואים גידול מתמיד משנה לשנה במספר הילדים שנרשמים להכנה. ילד שפתר בבית שניים שלושה מבחנים יצליח יותר מהילד בעל אותם כישרים בדיוק שיגיע למבחן ללא שום הכנה".

נקודה נוספת שמעלה פיינגולד היא שמבחני המחוננים לא באמת בודקים את רמת אינטליגנציה (IQ) אלא בודקים הצלחה במבחן המחוננים. "זהו מבחן שאפשר להתכונן אליו, לא מדובר בפיזיקה גרעינית. ילדים מוכשרים שמתכוננים למבחן יכולים לעבור אותו גם אם הם לא מחוננים בהגדרה. ההכנה משפרת את התוצאות במבחן".

פיינגולד מסבירה מדוע לדעתה חשוב להתכונן למבחן: "לרוב, מבחן המחוננים בכיתה ב' יהיה המבחן הראשון בחייהם של תלמידי כיתה ב'. בנוסף, הם לא יודעים מה זה מבחן אמריקני. הם לא מכירים את שיטות האלימינציה, כמו שאנחנו המבוגרים מכירים. אנחנו רואים את זה אצלנו במכון - כשנותנים להם לפתור את המבחן בפעם הראשונה - הם נתקעים, בייחוד הבנות אגב".

במשרד החינוך מכירים את התופעה שהזכירה פיינגולד - בקרב האוכלוסייה היהודית יש יותר מחוננים ממחוננות בכ-5-7%, ואילו במגזר הערבי המצב הוא הפוך - שם יותר מחוננות. אז למה דווקא במגזר היהודי הלא חרדי יש יותר בנים מחוננים? מנחם נדלר, מנהל האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך מסביר לוואלה! כי הסיבה המרכזית היא "תרבותית", אשר נובעת מרמת הדחיפה של ההורים.

נדלר נותן דוגמא שממחישה זאת: "אנחנו מאפשרים להורים לערער על תוצאות המבחן, אם מסיבה כלשהי ילד לא הביא את מלוא יכולתו למבחן, התרגש או קרה לו משהו במשפחה ניתן לערער על המבחן ולעשות אותו שוב. אנחנו מקבלים סדר גודל של 1,000 ערעורים בשנה - 75% מהמערערים הם הורים לבנים. המשמעות היא שאם אתה בן ולא עברת את המבחן, יש סבירות גבוהה שההורים שלך ידחפו אותך ויגידו שכדאי לך לנסות שוב לגשת למבחן. ואם את הבת, יש סבירות גבוהה שההורים יגידו 'לא נורא, תהיי בכיתה רגילה".

ההסבר של פיינגולד לתופעה הוא מעט שונה, היא אומרת שהבנות מהססות יותר ופוחדות לטעות ולעיתים משאירות שאלה ללא תשובה. לדבריה, "מדובר בילדים צעירים המתמודדים עם מבחן אמריקני לראשונה בחייהם. הם עדיין לא פיתחו אסטרטגיה להתמודדות עם שאלות רב ברירה וניתן לראות שוני מגדרי בהתמודדות של בנים ובנות. בנות מהססות יותר, מפחדות לטעות ומתקשות לעיתים לבחור תשובה נכונה כי הן מפחדות לטעות, בעוד שבנים נוטים יותר "לקחת סיכון" ומסמנים תשובה גם אם הם לא בטוחים בה. זאת הסיבה שבנים מצליחים יותר במבחני המחוננים ומשרד החינוך נדרש לעשות אפליה מתקנת".

כך או אחרת, ייתכן ובנות צריכות יותר עידוד מהוריהם לפני המבחן, וכדאי שההורים יידעו זאת.

קורסי הכנה למבחני המחוננים מייצרים יתרון ברור לילדים ממעמד סוציו אקונומי גבוה, ולמרות שתוכניות ההעשרה על חשבון המדינה נועדו לטפח ילדים מכל שכבות האוכלוסייה על חשבון המדינה, בפועל ילדים ממשפחות מבוססות יותר לעיתים תופסים את מקומם של ילדים להורים מעוטי יכולת.

בניסיון למנוע אפליה זו, לפני כמה שנים שונתה שיטת הציונים, כך שבמקום לקחת 3% של הציונים הגבוהים ביותר ברמה כלל ארצית, האחוזונים נקבעו ברמה אזורית - כדי שהילדים מרעננה יתמודדו מול הילדים מרעננה, והילדים מאופקים מול הילדים מאופקים. נשמע הוגן, אלא שפסיקת בג"ץ בנושא שינתה שיטה זו חזרה ל-3% כלל ארצי.

למשרד החינוך אין כלים להתמודד עם התופעה של הכנות למחוננים אשר עלולה להפלות לרעה את הילדים ממשפחות מעוטי יכולת, והפתרון היחיד שהם מציעים הוא פשוט לא להתכונן. לדברי נדלר, כי "משפטית לא ניתן לעשות הרבה אנחנו מנסים לשנות את המבחן של שלב ב', כך שיעסוק במבחני חשיבה ולא ידע".

לדבריו, "לא נכון להכין את הילדים, אנחנו מעבירים את המדיניות הזאת גם להורים וגם למנהלים. כדי להתגבר על הפערים בין אלה שהתכוננו לבין אלה שלא אנחנו מפרסמים באתר דוגמאות למבחנים כדי שהתלמידים יתרגלו לפני המבחן, המבחן נועד לבדוק יכולות של הילד בהשוואה לאחרים ולא ידע שלו ולכן הכנה לאו דווקא תעזור במקרה הזה".