13 מתוך 45 הקורבנות באסון בהר מירון, יותר מרבע מההרוגים - הם נערים וילדים. בין קורבנות אלה שני זוגות אחים, שניים נוספים היו חברים מהישיבה, אחדים נסעו להילולה עם משפחתם ואחרים נחתו בארץ זמן קצר לפני כן. חמישה מהנספים התגוררו בירושלים, שניים בבני ברק, שניים ברכסים, ומביתר עילית, בית שמש, רמלה וארצות הברית הגיע אחד מכל אחת.
הצעיר ביותר מבין ההרוגים הוא יהושע אנגלרד בן התשע, שהוא ואחיו משה נתן נטע בן ה-14 מצאו את מותם בשביל הדחוק במתחם. זוג אחים נוסף שמצא את מותו בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) הם משה מרדכי אלחדד בן ה-12 ויוסף דוד אלחדד בן ה-18.
הרוג נוסף הוא משה לוי בן ה-14, תושב בני ברק. מכרי משפחתו סיפרו כי הוא נסע למירון כפרס על כך שהתמיד בלימודיו. יוסף עמרם טאובר בן ה-18 היה תלמיד ישיבה, שרק לאחרונה הגיע לישראל מארצות הברית, ונהרג בדוחק בשביל הצר בהילולה. "איבדנו את אחד מבנינו הטובים ביותר שיש. הוא היה אוהב ומכבד כל אחד", ספד אביו של יוסף מסטורוב, בן 17 מרמלה.
אלעזר יצחק קולטי, בן 13 מירושלים, גם הוא בין ההרוגים. בשעות שלאחר הכאוס בהר, תמונתו הופיעה ברבים מהפרסומים בקבוצות החיפושים אחר נעדרים. נחמן קירשבוים, בן 15, היה תושב בית שמש, ושמואל אליהו כהן, בן 16, לא יספיק לסיים את לימודיו בישיבה בביתר עילית.
ארבעה חברים מישיבת "אוהל שמואל" ברכסים נסעו להילולת ל"ג בעומר, ורק שניים מהם חזרו. יוסף יהודה לוי וישי מועלם בני ה-17 הובאו למנוחות בבית העלמין האזורי תל רגב הסמוך ליישוב. סמדר "סמדי" מועלם, אמו של ישי, שמעה מהחברים שבשלב מסוים הארבעה היו שם יחד, וכדי לא לאבד אחד את השני בתוך ההמון הם אפילו אחזו ידיים. אבל אז, בשל הדוחק, שוטר בפתח אחת הגדרות במתחם התיר רק לישי ויהודה יוסף להיכנס פנימה, ואת השניים האחרים הוא הדף בידיו. כך נחרץ גורלם.
ידידיה משה חיות בן ה-13 שאיבד את חייו באסון הובא אמש למנוחות בבני ברק. אביו ואחיו שהו לצדו ברגעיו האחרונים, וסיפרו כי לא היו רחוקים מגורל דומה. האב נפצע ושוחרר מבית החולים כדי להשתתף בהלוויה. "הוא שכב לידי על הרצפה כשהיינו למטה וכל המסה של האנשים עלינו, זה הילד (שמואל) שצעק 'שמע ישראל, אבא אני מת', וברוך השם הכול בסדר, אבל ידידיה לצערי הרב לא שרד", סיפר אביו, אביגדור.
אביגדור הגיע בצהריים לבית משפחתו של משה לוי, בן 14 מבני ברק, שהיה תלמידו ונהרג באסון. הוא פרץ בבכי בשיחה עם אביו דוד. "עשיתי כל מה שיכולתי. הוא תפס אותי בשתי ידיים כל הדרך". לוי החזיק בידו והגיב לו: "אתה יודע כמה אני אוהב אותך".
דוד אמר כי בנו היה "ילד ואח טוב. אנחנו שמחים שהקדוש ברוך הוא מילא את משאלת לבו. הוא כבר שנתיים מדבר על זה שרוצה להגיע למירון. בשנה שעברה הוא לא יכל בגלל הקורונה, השנה הגיע הזמן. משה ירד בתחנה שלו. כולם אהבו אותו, החברים שלו".