בשלוש שנים: שיעור התלמידים הזכאים לבגרות בישראל כמעט ללא שינוי

שיעור הזכאות הארצי נותר קרוב ל-70%, שהם 80,095 מתוך 114,979 התלמידים במוסדות המגישים לבגרות. יציבות נרשמה גם בחינוך הממלכתי עם זכאות בשיעור 80.8% בתשע"ט לעומת 80.2% בתשע"ח, ובחינוך הממלכתי-דתי - 82.7% מול 82.1%. גם הזכאות לפי מגדר נמצאת בקיפאון - 71.8% בקרב בנות ו-67.2% בקרב בנים.

במגזר הבדואי נרשמה ירידה של 4% במספר הזכאים לתעודת בגרות, בעוד במגזר החרדי נרשמה עלייה של 1.9%.

• יהודי (כולל חרדי): 72.7% לעומת 73.1%
• ממלכתי: 80.2% לעומת 80.8%
• ממלכתי-דתי: 82.1% לעומת 82.7%
• חרדי: 21.3% לעומת 23.2%
• לא יהודי (ללא מזרח ירושלים): 63.9% לעומת 62.8%
• ערבי (ללא מזרח ירושלים): 64.8% לעומת 63.9%
• דרוזי: 82.2% לעומת 82.5%

בתמונה החינוכית לשנת תשע"ט נכללו מדדים המציגים את הישגי החטיבה העליונה בארבעה אשכולות - למידה והישגים, ערכים ואקלים חינוכי, התמדה ונשירה והצוות החינוכי. שלושה מדדים נוספים שהתווספו השנה נוגעים לתחום הסמכות הטכנולוגית. בסך הכול עולה כי ב-16 מתוך 27 מדדים לא חל שינוי לעומת שנים קודמות, בשני מדדים נרשמה ירידה וביתר עלייה.

בין המדדים בהם נרשמה יציבות: זכאות לתעודת בגרות מצטיינת (כ-8%), זכאות לתעודת בגרות הכוללת ארבע יחידות מתמטיקה (כ-18%) או חמש יחידות מתמטיקה (כ-15%). שיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות אנגלית עלה מ-37.7% בתשע"ח ל-39.1% בתשע"ט. מנגד, שיעור הזכאים לתעודה הכוללת ארבע יחידות אנגלית ירדה מ-23.2% ל-22.2%.

בתדרוך לכתבים על נתוני הזכאות לבגרות התייחס שר החינוך יואב גלנט לדבריו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, לפיהם מתווה הלימודים לכיתות ג'-ו' יישקל מחדש. "גרוטו אמר זאת על דעת עצמו, הסמכות בידיי ובידי שר הבריאות", הבהיר גלנט.

שר החינוך הבהיר כי סיכם עם פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה ב-1 בספטמבר. "אין שינוי במתכונת. אני מודע לכך שיש אנשים ששואלים אותם שאלות הם נכנסים ללחץ ועונים תשובות מהוססות", אמר בתגובה לגרוטו.