אחד הנושאים העיקריים שעלו בפאנל "מערכות יחסים בין פרסומאים למפרסמים" בכנס מדיה 2003 שנערך היום היה שיטת התגמול שמקבלים משרדי הפרסום. "שיטות התגמול של עמלות או ריטיינר אינן מתאימות עוד לשוק שהתפתח בישראל בשנים האחרונות", אומרת מיכל המאירי, מנהלת השיווק של תשלובת החלב של תנובה. "כשמשרד פרסום מציע ללקוח לפרסם בטלוויזיה, מיד שואל עצמו הלקוח האם המשרד מציע זאת בשל הרצון לראות את העמלה שתעבור אליו בשל הפרסום בטלוויזיה או בשל הצורך האמיתי בפרסום בטלוויזיה. המפרסמים צריכים להרים את הכפפה, ולהתחיל לתגמל את משרד הפרסום שלהם על פי ביצועיו והצלחותיו, ולא לפי כמויות המדיה שהוא רוכש".
סנדרין מונטסומה, סמנכ"ל השיווק של קבוצת עלית, מסכימה עמה: "אני מאמינה שניתן למצוא את שיטות התגמול שיתבססו על הצלחות משרד הפרסום. בין אם על בסיס מכירות, רווחים או איכות המותג", היא אומרת. גם אודי פרידן, בעליו של משרד הפרסום ראובני-פרידן IPG תומך בתגמול על פי הצלחה או כישלון.
שירה מרגלית, משנה למנכ"ל מק'אן קשר בראל, לעומת זאת, לא מסכימה עמם: "לא ניתן לתגמל משרד פרסום על פי הצלחת הלקוח, זאת מאחר שאין שקיפות מלאה בין הלקוח למשרד, ואין דרך לדעת במדויק מה היו הרווחים מכל מהלך שיווקי כזה או אחר. זו שיטה שתביא את משרדי הפרסום לפשיטת רגל. אני מציעה תגמול המבוסס על עמלות, שייתוספו אליהם גם בונוסים, במידה של הצלחה".
בכל הקשור לשחיקת הרווחים של משרדי הפרסום מסכימים כולם כי המכרזים הרבים, מרביתם מיותרים לדעת יושבי הפאנל, הביאו לכך שמשרדים רבים וגדולים מוכנים להוריד את העמלות באופן משמעותי. "בסופו של דבר, הרווח שלנו אינו 10%-12% כפי שכולם חושבים. הרווח שלנו קרוב יותר ל-3%-4% מהתקציב הכולל. הכשרת העובדים עולה לנו כסף רב, ובקשותיו של הלקוח, לרוב, רבות יותר מאלו עליהם דובר בשלבים הראשונים של המכרז".
נושא תחלופת כח האדם והמעברים התכופים ממשרד פרסום אחד למשנהו היה אחד העיקריים בהם עסק הפאנל: "עבדתי כבר עם 60 תקציבאים ועוזרי תקציבאים, ועם 30 פלנרים ועוזרי פלנרים", אומרת מיכל המאירי. "משום מה, משרדי הפרסום לא מצליחים לשמור על כח האדם שלהם אצלם, והוא עוזב לאחר זמן קצר יחסית. לי, כלקוח, זה מפריע. אני מפקידה בידי התקציבאים והפלנרים חלק גדול מהסודות המסחריים של תנובה, והרבה פעמים באמצע מהלך שיווקי כזה או אחר הם עוזבים, לעתים למשרד הפרסום שמחזיק בתקציב המתחרה".
"העבודה במשרד פרסום היא קשה ושוחקת, וכמעט בלתי אפשרי להחזיק כח אדם בתנאים של משכורות לא גבוהות, עם שעות עבודה קשות, לאורך זמן", עונה לה שירה מרגלית, המטפלת בתקציב תנובה. סנדרין מונטסומה מאמינה כי למרות אופי העבודה במשרדי הפרסום, בעיית תחלופת העובדים קשה יותר בישראל מאשר בחו"ל. "גם אצלנו, בצד של הלקוח, יש משכורות נמוכות יחסית לעובדים הזוטרים בתחום השיווק, וגם אצלנו העבודה קשה, ולמרות זאת אין נטישת עובדים כמו במשרדי הפרסום".
כצפוי, גם נושא הקשרים הפוליטיים עלה בדיון. "גם המנכ"לים והבעלים של ראובני-פרידן ובאומן-בר-ריבנאי היו יועצי התקשורת של ראשי ממשלה ומועמדים לראשות ממשלה, ואף אחד משני המשרדים הללו לא קיבל בשל כך תקציבים של חברות ממשלתיות", אומר אודי פרידן, בעלים בראובני-פרידן IPG. "יש בעיה עם האופן שבו אדלר-חומסקי&ורשבסקי מקבל תקציבים כאלו ללא הפסקה". אך בין יושבי הפאנל הובעה הסכמה כי בין אם משרד קיבל את התקציב בשל קשרים או לאו, בסופו של דבר התוצאות שמביא המשרד הן הסיבה להשאיר או לקחת ממנו את התקציב.