
תקראו לי שטחי, אבל אני חושב שבסופו של דבר כל אחד מאתנו צריך לעשות חשבון פשוט כאשר הוא נקרא לקלפי: האם השלטון היטיב את מצבו בשנים שחלפו מאז הפעם האחרונה שהיה בקלפי? זו השאלה, ואפשר למדוד אותה במספרים. קשה להיזכר במערכת הבחירות שבה התשובה הייתה כה חד-משמעית וברורה: המציאות ב-22 החודשים לשלטונו של אריאל שרון זועקת "לא!" מהדהד. ועדיין, רובנו הגדול מתעלם מהשאלה והתשובה. וכאן נדרשת שאלה נוספת: למה?
במפלגת העבודה משוכנעים שהדיסוננס הזה הוא עניין לפסיכיאטרים, ולכן תגברו את המטה באנשי מקצוע מתאימים ודאגו ליידע את התקשורת בעניין. אפשר להתווכח אם הדרך הנכונה לפנות אל קהל היעד היא לומר לו שהוא פסיכי, לכפות אותו בחלוק משוגעים ולהחטיף לו כמה מכות חשמל. מנגד, אפשר לבדוק אם מדובר בעניין למתמטיקאים. אחרי הכל, נראה שלרובנו נוח יותר להתחשבן עם אהוד ברק על כהונתו התזזיתית מאשר לערוך חשבון פשוט לגבי ממשלת שרון. יכול להיות שהפתרון הוא תגבור במתמטיקה בסיסית.
הוכחה
הראשונים שזכאים לשיעורי חשבון פשוט הם כמה עיתונאים רדודים ומשועממים, שיוצרים משוואות מופרכות. אותם עיתונאים גוזרים גזירה שווה בין עמרם מצנע לברק, ואומרים שמצנע הוא תואם ברק. הרי שניהם קיבוצניקים, אשכנזים, גנרלים, ריכוזיים, וקרים - אז מה יותר טבעי מלומר שמצנע זהה לברק?
הבעיה היא שאותם אנשים היו אלה אשר השוו בזמנו בין ברק לבנימין נתניהו. הרי שניהם יוצאי סיירת, חשדנים, זחוחים ושאפתנים - אז מה יותר טבעי מלומר שברק זהה לנתניהו? ברק עצמו, שיודע דבר או שניים במתמטיקה, אמר על כך: "אני לא מרגיש כלל דומה לנתניהו. אבל אני מניח שאפשר למצוא נקודות דמיון בין כל שני אנשים, מה גם שהשניים האלה עשו מסלולים שיש ביניהם קשר מסוים".
אבל אפילו אם נניח לרגע לדעתו של ברק, כלל פשוט בחשבון הוא שאם B שווה A ו-B שווה C, אז בהכרח גם A שווה C. מכאן נובע שאם מצנע=ברק וברק=נתניהו, אז בהכרח גם מצנע=נתניהו. האם מישהו מוכן להיות חתום על המשוואה הזאת? מישהו מוכן לומר שמצנע, השמאלן התמים, דומה לנתניהו, הלאומן התחמן? כל זה בלי מלה על כך שהיו כאלה שהשוו בין מצנע לביילין. אם גם זה נכון, אז אין הבדל בין ביילין ונתניהו.
מ.ש.ל
הוכחה
סימן הגדול/קטן מבלבל אנשים, ולא לחינם. יש לזה סיבה כמובן: אפשר להפוך את הסימן ואז המציאות כולה משתנה. הדבר קריטי במיוחד בכל הנוגע למספר הרוגים. יוזף סטאלין, שיודע דבר אחד או שניים בחשבון דמים, כבר אמר שמוות של אחד הוא טרגדיה אך מוות של רבים הוא סטטיסטיקה. לכן כדאי אולי לעבור על שני נתונים חשובים שליוו אותנו בשנים האחרונות:
- 49 הרוגי הטרור בתקופת ממשלת ברק הם מספר קטן מ-671 הרוגי הטרור בתקופת ממשלת שרון.
-2.7 הרוגי טרור בממוצע בחודש בתקופת ממשלת ברק הם מספר קטן מ-30.5 הרוגי טרור בממוצע בחודש בתקופת ממשלת שרון.
מ.ש.ל.
הוכחה
את סימן הגדול/קטן, אמרנו כבר, אפשר להפוך. אך גם אם הופכים את הסימן, חשוב לשנות את מיקום האיברים. כך, גם באינדיקטורים הכלכליים השליליים, ממשלת שרון נמצאת בצד "הגדול":
-265 אלף מובטלים בשלהי כהונתה של ממשלת שרון הם מספר גדול מ-176 אלף מובטלים בשלהי כהונתה של ממשלת ברק
- 6.8% אינפלציה בשנה האחרונה לממשלת שרון הם גדולים מ-0% אינפלציה בשנה האחרונה לממשלת ברק
למעשה, רק במקום אחד ממשלת שרון נמצאת בצד "הקטן":
- 7.4% צמיחה בשנה האחרונה לממשלת ברק גדולים מ-1.0%- צמיחה בשנה האחרונה לממשלת שרון
מ.ש.ל
שיעורי בית
לא צריך אפוא להיות איש שמאל קיצוני בשביל לטעון שממשלת שרון הייתה כישלון גמור. אפילו אביגדור ליברמן, שיודע דבר או שניים על הממשלה הזאת, אמר: "קח את כמות הנרצחים בפיגועי טרור באינתיפאדה האחרונה... קח את כמות הפצועים... קח את הנתונים הכלכליים המדאיגים ביותר... כל פרמטר אובייקטיבי, כל נתון שאתה מנסה לנתח אותו פשוט מדכא".
לנוכח הנתונים, לא צריך את פרשיות השחיתות בליכוד ובמשפחת שרון כדי להכריע. כל מה שצריך הוא לעשות אחד ועוד אחד ולדעת עם מי לבוא חשבון בקלפי.