logo

"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי": מנהג פדיון הכפרות בערב יום כיפור

228

לקראת יום הכיפורים ציינו בכפר חב"ד את מנהג פדיון הכפרות. טקס שמתקיים במטרה להסיר גזרה רעה. המנהג המקורי הוא להשתמש בתרנגול לגבר ובתרנגולת לאישה, אך אפשר לקיים מנהג זה גם בכסף ואת הכסף לתת עבור צדקה לעניים

מערכת וואלה חדשות07/10/2019 - 07:50
כפרות בכפר חב"ד, ערב יום הכיפורים תש"ף, 6 באוקטובר 2019
כפרות בכפר חב"ד, ערב יום הכיפורים תש"ף, 6 באוקטובר 2019צילום: ראובן קסטרו

עקבו אחרינו גם באינסטגרם לתמונות נוספות

טקס פדיון ה"כפרות" הוא מנהג עתיק יומין שישנם יהודים המקיימים אותו כמעין סמל ל"פדיון הנפש" ולכפרה בערב יום הכיפורים לפנות בוקר (אם כי ישנם המקדימים בימים קודם לכן). במהלך הטקס נהוג לסובב כסף או תרנגול מעל לראש. בכפר חב"ד ציינו אתמול את הטקס בהשתתפות נשים וגברים.

עבור גבר או נער משתמשים בתרנגול, ועבור אישה או ילדה, נהוג להשתמש בתרנגולת. את הכסף או העוף אוחזים ביד ואומרים פסוקים מן התנ"ך הפותחים במילים "בני אדם יושבי חושך", לאחר-מכן מסובבים את התרנגול/ת סביב הראש ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום". על הטקס חוזרים 3 פעמים ולאחר-מכן שוחטים את התרנגול/ת ואוכלים את בשרו/ה בסעודה המפסקת, לפני תחילת הצום.

המנהג מכונה "כפרות" שכן התרנגול מהווה תחליף "כפרה", לאדם. על האדם להתבונן בכך כי לאור התנהגותו השלילית גורלו היה אמור להיות זהה לגורל התרנגול, אבל ה', המרבה לסלוח, מכפר וסולח על העוונות.

(עדכון ראשון: 7.10., 8:48)

עוד באותו נושא: