טומי לפיד ואברהם פורז מרוצים. הרב אלעזר בר יוחאי, טברייני חבוש בכיפה שחורה ועטור זקן, שלטענתו הצביע ש"ס בבחירות האחרונות, הצטרף לשינוי. בקרוב עשוי להתברג בצמרת המפלגה גם אהוד רצאבי, תימני שומר מסורת כשר למהדרין. כך, מקווים השניים, ינותץ אחת ולתמיד הדימוי האשכנזי-אליטיסטי שדבק במפלגה החילונית.
שמחתם של אנשי שינוי על הצטרפות בר יוחאי נראית תמוהה במקצת. אם בשינוי רוצים באמת ובתמים לדבר גם אל ציבורים אחרים, הפיתרון לא יימצא באנשים דוגמת בר יוחאי. הבדל בין שינוי לש"ס כל כך תהומי, שחציית קווים כה קיצונית מדיפה ריח של חוסר רצינות. להתפקדות של איש ש"ס במפלגה שחרטה על דיגלה את המלחמה בחרדים ניתן לספק שני הסברים: שינוי דרמטי במצע המפלגה (לא שמענו על כך) או שהאיש לא בדיוק מבאי ביתו של הרב עובדיה. (דובר ש"ס טען כי "אדון בר יוחאי מעולם לא היה פעיל בש"ס. מדובר באדם הזוי ובגימיק ממוחזר של שינוי ערב בחירות").
כרגע נראה המרחק בין הכוונות של ראשי שינוי למעשים בשטח רחוק כמו המרחק בין לפיד לרב עובדיה. תעיד על כך העובדה שבמפלגה בעלת הדיעות הימניות-מתונות טרם הצליחו לגייס לשורותיהם איש ציבור בולט חובש כיפה סרוגה. התמיהה מתחדדת על רקע המאורעות הביטחוניים-מדיניים בשנתיים האחרונות, שהחזירו מצביעי מימד רבים לחיקו של הימין הרך. דיעותיהם של אנשים אלו בענייני דת ומדינה קרובות לאלו של שינוי וסביר להניח שאם היו רואים במפלגה, שהסקרים מנבאים לה 12 מנדטים, בשורה נוספת מלבד שנאת חרדים הם היו ברצון קופצים על העגלה. גם העובדה שדן מרידור, פוליטיקאי מוכשר המחפש בית, סירב להתברג בצמרת שינוי מעידה על מצוקה בעומק האג'נדה.
בשינוי חברי כנסת רציניים. ראוי להזכיר בהקשר זה את פורז, שניהל ביד רמה את ועדת הכלכלה של הכנסת היוצאת, ואת יהודית נאות, שהעבירה 18 (!) חוקים, למרות היותה חברת אופוזיציה. מוטב שפורז ואנשיו ינסו למצוא פתרונות אמיתיים לחוסר התכנים במצע מפלגתם במקום לחפש גימיקים שקופים. מה שעבד פעם אחת לא בטוח שיעבוד לאורך זמן.