מאות הצעות הוגשו לתחרות, ובהן מגוחכות למדי: כמו זו שהציעה לבנות גיליוטינה ענקית בגובה עשרות מטרים: לזכר הקורבנות... הצעה אחרת דיברה על הקמת עמוד שגובהו 200 מטרים - ובראשו פנס כביר שיוכל להאיר את כל פריז. היה אף מהנדס אחד שדיבר על הקמת מזרקת ענק שתוכל לפזר רסיסי מים לרענן את העיר בימי הקיץ החמים. בסופו של דבר נבחרה והתקבלה תכניתו של המהנדס גוסטב אייפל, לבנות מגדל מחלקי מתכת: שמשקלם הכולל 7,300 טון.
ההחלטה היתה גם אות לתחילתה של סערה ציבורית בלתי נשכחת. ציבור גדול של תושבים ואנשי רוח יצאו בקריאה לעצור את הקמת המגדל, מחשש שיכער את פני העיר ויפגום ביופיה.
אולם, ביום 28 בינואר 1887 החלה עבודת הנחת היסודות בעומק של 14 מטרים, ואחר-כך החלה מלאכת ההרכבה. הפטישים הלמו, הנפחים ריתכו והמגדל התרומם והושלם במועד. מטחי תותחים הושמעו ביום שנחנך, אך הוויכוח בפריז החצויה לשני מחנות:, מחייבי המגדל ושולליו: לא שכך. בתום התערוכה נחתמו עצומות רבות שקראו להרוס את המגדל: ואכן היתה תוכנית לפרקו בשנת 1910. בסופו של דבר, הצילה אותו דווקא תקשורת הרדיו ופרוץ מלחמת העולם הראשונה. מגדל אייפל שימש מרכז חשוב של רדיו-טלגרף, ושירת רבות את המטה הכללי של הצבא הצרפתי כאנטנת ענק. ביוני 1949, הועברה באמצעות אנטנת הטלויזיה שהותקנה על ראש המגדל: תוכנית החדשות הטלויזיונית הראשונה של צרפת.
את החותם הרשמי הסופי לכשרותו של מגדל אייפל: נתנה ממשלת צרפת: כאשר הכריזה עליו בינואר 1964 כאתר לאומי.