ועדת העבודה והרווחה והבריאות קיימה היום דיון מיוחד במסגרת יום האלצהיימר בכנסת, ששמטרתו הגברת המודעות למחלה. בישראל חיים כיום כ-60 אלף חולי אלצהיימר. מומחים צופים כי מספרם יוכפל בתוך 20 שנה. על אף המספרים הגבוהים, הצטיירה היום בכנסת תמונה עגומה של יחס מערכת הבריאות לחולים.
בדיון דיבר פרופ' מרק קלרפילד, רופא גריאטרי הנחשב למומחה בתחום ודיר על הבעייתיות בכך שהתרופה "רספירודל" המסייעת לחולים במחלה אינה כלולה בסל שירותי הבריאות. קלרפילד הסביר כי התרופה שמיועדת גם לילדים הלוקים בסכיזופרניה ועבורם היא כן נכללת בסל. זאת לדברי קלרפילד, בשל ההתוויה השונה. הוא ציין גם את העדר המימון למחקר למציאת תרופה למחלה.
ח"כ יעל דיין טענה כי הקריטריונים הפסיכיאטריים לחולי האלצהיימר לקויים מיסודם. לדבריה, "המצב בתחום התרופות הינו בלתי נסבל, ועמותות כמו יד שרה ועזר מציון מסייעות בייבוא התרופות שאינן כלולות בסל, ללא פערי תיווך". ברוך ארבל, חולה אלצהיימר, סיפר לחברי הוועדה כי עלות התרופות אותן הוא נוטל, שאינן כלולות בסל, מגיעה לכ-1,000 שקל בחודש. בנוסף סיפר ארבל כי אובדן כושר העבודה כתוצאה מהמחלה אינו מוכר כאירוע המזכה בביטוח כלשהו והדבר מקשה עליו עוד יותר.
נטל כבד על בני המשפחה
מחלת האלצהיימר משתייכת לתסמונת המתבטאת בהידרדרות ביכולת השכלית. תסמיני המחלה כוללים אובדן זיכרון, יכולת הריכוז והשיפוט, הבנה, התמצאות ולמידה. לעתים סובלים החולים גם מעירנות יתר, הזיות וחוסר שינה. אלצהיימר הינו מצב כרוני שפוגע במיליוני בני אדם ברחבי העולם.
הסימן הראשון להופעתה של המחלה הוא ירידה הדרגתית בזיכרון, בעיקר לגבי אירועים שהתרחשו לאחרונה. החולה אינו מסוגל עוד לזכור את שאירע לו לפני שעות ספורות, או אפילו דקות אחדות, בעוד הוא זוכר היטב אירועים שחווה לפני שנים רבות. במרוצת הזמן פוחת כושר החשיבה וההבנה, והעניין בפעילויות יום יומיות. אחת הבעיות הקשות במחלה הוא הנטל הכבד על בני המשפחה כיוון שאחרי הידרדרות החולה, לא ניתן עוד להשאירו בגפו.