את הסרט "אי.טי" ראיתי בפעם הראשונה כשהייתי בן שמונה. הייתי בכיתה א', ובבית הקולנוע העירוני ההיסטריה חגגה, למרות שכמעט לא הבנתי מילה ממה שנאמר בסרט (דיבוב למען זאטוטים כמוני לא היה). אי.טי-מניה קראו לזה. ילד שלא היתה לו בובה של אי.טי בבית, נודה חברתית. בעלי משחק הטלוויזיה אטארי קיימו מרתונים אל תוך הלילה (מי שהיה אחרון קיבל מכות). עותקי וידאו פיראטיים של הסרט עברו מיד ליד. לא היה בן אנוש (בעולם המערבי, כמובן) שלא נחשף לחייזר המכוער והאינטליגנטי.
עשרים שנה עברו מאז והעולם השתנה. אי.טי עודנו אותו יצור גמדי ודוחה, ולמזלנו הרב הוא לא חזר בהרפתקאות הוליוודיות נוספות. לכן ביקורו בכדור הארץ היה ונותר חד פעמי ובלתי נשכח. מהדורת ה-DVD המיוחדת שיצאה לרגל חגיגות העשרים היא מתנה נהדרת מבית ספילברג לכל הילדים דאז והיום, או במילים אחרות לכו-לם.
העותק החדש והמשופצר מושלם לצפייה ביתית. חברת ההפצה הבינלאומית יודעת שבמקרה של "אי.טי" אסור לפשל. הדבר בא לידי ביטוי בפסקול המשודרג (במיקס של 5.1 ערוצים), תיקונים דיגיטליים של האפקטים המיושנים, ובנוסף לסרט עצמו תקבלו גם כותר בונוסים שמכיל בתוכו לא מעט פיצ'פקעס יחצני לצד פנינים חביבות (כמו מפגש מחודש עם צוות השחקנים).
מנקודת מבט נוסטלגית היינו יכולים לוותר על דיסק הבונוסים ולהתענג מהסרט עצמו. המלחין ג'ון וויליאמס עשה עבודת קודש כשהקליט מחדש את הפסקול הקלאסי של הסרט. בעלי מערכת קולנוע ביתית מלאה רק יתמוגגו. ספילברג הוסיף לסרט סצינה (די ארוכה יש לציין) שלא זכתה להיכלל בעותק המקורי. את הסצינה הספציפית לחדי העין (והזיכרון) יהיה קשה מאוד לפספס. דמותו של אי.טי נהפכה לפתע לישות דיגיטלית (ולא בובה מכוערת) עם כל היתרונות שבדבר. זה קצת צורם לראות את הבעות הפנים של החייזר כשהוא בודק סבונים במקלחת, ובשאר הסרט הוא אנמי לחלוטין. אבל אנחנו לא מקטרים - הבובה גם עושה את העבודה ומצליחה לרגש.
"אי.טי חבר מכוכב אחר" היה ונותר אחד הסרטים הקלאסיים של שנות השמונים. הסרט מגיע עם ערוץ דיבוב בעברית (למען הילדים הקטנים), ולכן הוא שווה כל גרוש לצפיות חוזרות ונשנות בבית.