הדו"ח השנתי של מרכז אדווה בחן את הפערים בשנת 2001 בתחומי העבודה, החינוך והזיקנה. בשורה התחתונה קובע הדו"ח כי העשירים הפכו לעשירים יותר, והעניים - עניים יותר; הדו"ח, שאמור להתפרסם בימים הקרובים, מצייר תמונה קשה על העליה בפערים החברתיים, כמעט בכל תחומי החיים - בין אשכנזים למזרחים, בין יהודים לערבים ובין גברים לנשים.
הדו"ח, שפורסם בידיעות אחרונות, מצביע על כך שלמרות הניסיון לצמצם פערים בין אשכנזים לספרדים - הפער בין העדות העמיק והשתרש. ערביי ישראל ממוקמים הרחק מאחורי יתר האזרחים במדינה, כמעט בכל תחומי החיים.
מחברי הדו"ח, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס, ציינו כי בשני העשורים האחרונים היתה בישראל תקופה של צמיחה כלכלית גדולה, וכי בשנתיים האחרונות - בעקבות המיתון העולמי ובעקבות המצב הביטחוני - חלה נסיגה בהתפתחות. עם זאת, לפי הנתונים, כל זה לא מנע משכבה מצומצמת בציבור בישראל להעלות את הכנסתם ואת רמת חייהם, בעוד שרמת חייהם של רבים אחרים ירדה. ד"ר סבירסקי טוען כי החברה הישראלית זקוקה לשינוי קיצוני, "אחרת הפער החברתי יביא לקריסתה".
גם בפנסיה אין נחת
הנתונים מצביעים על גידול בפער בהכנסות: הכנסתו של העשירון העליון ב-2001 היתה גדולה פי 12.1 מזו של העשירון התחתון. ההכנסה החודשית הממוצעת למשק-בית בעשירון העליון עמדה על 39,130 שקל, לעומת הכנסתו של העשירון התחתון, שעמדה על 3,225 שקלים בלבד.
הפער בהכנסות בא לידי ביטוי גם בין אשכנזים למזרחים ובין גברים לנשים. מהדו"ח עולה כי הכנסתו הממוצעת של שכיר ממוצא אשכנזי היתה גבוהה פי 1.5 מהכנסתו של שכיר ממוצא מזרחי, ופי 2 מהכנסתו של שכיר ממוצא ערבי.
הדו"ח קובע כי אי-השיוויון בהכנסות בין העדות הוא "עמוק ומושרש". שכרן של הנשים בשנה האחרונה היה נמוך ב-40 אחוז משכרם של הגברים. אחד האמצעים להתמודד עם אי-השיוויון אמור להיות מערכת הביטחון, אך מחברי הדו"ח טוענים כי זו מעניקה השכלה באופן לא מאוד שיוויוני ורק מגדילה את הפער החברתי. בתחום החינוך מצא הדו"ח, כי רוב התלמידים שלא היו זכאים בשנה האחרונה לתעודת בגרות, מתגוררים ביישובים ערביים ובעיירות פיתוח.
אי-השיוויון מלווה את הישראלים גם בגיל הזיקנה. בשנים האחרונות עמד שיעור המבוטחים בקרנות הפנסיה מקרב העשירון התחתון על 32 אחוז, ובעשירון העליון על 82 אחוז.