מחלקות הפרסום של החברות הישראליות שפעלו ביוני 1967 לא פספסו את המומנטום של המלחמה. הן פנו אל העם שיכור הניצחון בשפה שכללה שלל סממנים צבאיים, תוך אזכור גבורת החיילים שבחזית.
"גם היום אחריי הניצחון המזהיר עלינו לדאוג לחיילינו, הם קודמים לכל!" קוראת פרסומת לסיגריות "דובק", שכוללת גם הבטחה שהמוצר הנחשק עתיד לחזור למדפי המרכולים. בפרסומת לבירה אביר ונשר נראה חייל מרוצה מוזג לעצמו כוס משקה קרירה ובראש המודעה הכיתוב: "בירה למוראל גבוה ולכושר מעולה". בקו פרסומי דומה נקטו הקופירייטרים של ויסוצקי, שגרסו כי בטנק הצנטוריון הבריטי הותקן שקע חשמלי על מנת למקם בטנק קומקום, כי:" אין כמו כוס תה חריף וחם לעידוד ולמרץ".
יש חברות שבחרו להכניס מעט אירוניה במודעותיהן, למשל חברה שמכרה תכשיר נגד כל סוגי החרקים וקראה: "מלחמה מודרנית! לא להרוג אלא לגרש!". אך בכל עיתוני התקופה בלטו במיוחד המודעות הנחרצות של המועצה הציבורית שעודדה את קהל הקוראים: "תרכוש מיד איגרות מילווה ביטחון שתמורתן קודש למאמץ המלחמתי". כך זה נראה והרגיש אז.
