כניסת החג: יום חמישי, 10 בדצמבר, כ"ד בכסלו ה'תשפ"א
יציאת החג: יום שישי, 18 בדצמבר, ג' בטבת ה'תשפ"א
אלו הם זמני הדלקת נרות חנוכה
- נר ראשון יום חמישי (כ"ד כיסלו 10/12/2020) בשעה: 17:00
- נר שני יום שישי (כ"ה כיסלו 11/12/2020) בשעה: 15:30
- נר שלישי מוצאי שבת (כ"ו כיסלו 12/12/2020) בשעה: 19:00
- נר רביעי יום יום ראשון (כ"ז כיסלו 13/12/2020) בשעה: 17:00
- נר חמישי יום שני (כ"ח כיסלו 14/12/2020) בשעה: 17:00
- נר שישי יום שלישי (כ"ט כיסלו 15/12/2020) בשעה: 17:00
- נר שביעי יום רביעי (א' טבת 16/12/2020) בשעה: 17:00
- נר שמיני יום חמישי (ב' טבת 17/12/2020) בשעה: 17:00
- זאת חנוכה יום שישי (ג' טבת 18/12/2020)
מה חוגגים?
חג החנוכה חל בכל שנה במשך שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו ועד ב' או ג' בטבת. שמונת הימים מצינים את נס פך השמן, במסגרתו, על פי האמונה, במהלך מרד החשמונאים פך שמן טהור קטן, שאמור היה להספיק להדלקת המנורה בבית המקדש במשך יום אחד בלבד, הספיק לבסוף לשמונה ימים. שמו של חג החנוכה נגזר ככל הנראה מ"חנוכת המזבח", שנערכה לאחר שהמכבים כבשו וטיהרו את בית המקדש. הסבר נוסף שניתן לשם החג נגזר מכך שבני ישראל חנו מנסיעתם למלחמה ב-כ"ה בכסלו ומכאן: חנו כ"ה.
בכל אחד מלילות חג החנוכה קיימת ביהדות מצוות הדלקת נרות בחנוכייה, שמונה בסך הכל. יש המדליקים תחילה את כל הנרות ובכל יום מורידים אחד מהחנוכייה (בדומה לפך השמן, שהתכולה בו התכווצה ככל שחלפו הימים) ויש המתחילים מנר אחד ומסיימים בשמונה נרות. בשל מצוות הדלקת נרות החנוכה זכה החג לשם נוסף: "חג האורים". בשעת הדלקת הנרות נהוג לשיר שירי חנוכה. במקורות שונים החג נקרא גם "חג החורף" ו"חג הזיתים". לחג החנוכה קיימים מנהגים רבים ובראשם, אכילת הסופגניות והלביבות, מאכלים המטוגנים בשמן רב, במטרה להזכיר את נס פך השמן. רבים משחקים בסביבון, עליו מופיעות האותיות נגה"פ (נס גדול היה פה) או בחוץ לארץ, נגה"ש (נס גדול היה שם). מנהג נוסף הוא הענקת מעות חנוכה (דמי כיס) לילדים, לעיתים בצורה של מטבעות שוקולד הנראים כמו מטבעות ולעיתים בדמות כסף אמיתי.