בג"ץ הוציא היום צו על תנאי, המחייב את המדינה לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטלו מספר סעיפים בחוק ההסדרים, המגדירים את אופן פעולתה של הוועדה לתשתיות לאומיות. הסעיפים המדוברים נוגעים לזירוז הליכי אישורם של פרויקטים לאומיים, עליהם מופקדת הוועדה מכוח החוק. השופטים מישאל חשין, דליה דורנר וטובה שטרסברג קבעו כי הדיון שיתקיים בנושא יערך מול הרכב מורחב של שופטים.
ההחלטה היום ניתנה במסגרת עתירתה של אגודת "אדם טבע ודין", שטענה כי הליכי הבניה המזורזים שמאפשרת הוועדה סותרים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק בריאות הציבור וחוק זכות הציבור לדעת. בעתירה נטען, כי החלטות הוועדה עלולות להסב פגיעה סביבתית חמורה ופגיעה באיכות החיים של התושבים. העתירה הוגשה בחודש מאי השנה.
עיקר הטענות נגד פעולתה של הוועדה נוגעות לעובדה שהיא מוסמכת לאשר בהליכים חפוזים פרויקטים רחבים, כגון שדות תעופה, דרכים, תחנות כוח ואתרי פסולת - עליהם הכריזה הממשלה כפרוייקטים בעלי חשיבות לאומית. לטענת העותרים, ההליכים המזורזים אינם מאפשרים בדיקה מספקת של ההשלכות הסביבתיות של הפרויקטים, ואינם מאפשרים לציבור פרק זמן סביר להגיש התנגדויות לתוכניות.
"תוצאות הרסניות"
בדיון שנערך היום בעתירה דחו השופטים את הסברי הפרקליטות, לפיהם בפועל ניתן להאריך את לוחות הזמנים המקוצרים הקבועים בתוכנית. כך, למשל, מאפשר החוק שבעה ימים בלבד להכנת תסקירי השפעה על הסביבה, ו-14 יום לבדיקתו על ידי הוועדה. שופטי בג"ץ התייחסו היום לעניין זה, כשקבעו כי פרק הזמן בן 30 הימים שניתן לציבור על מנת להגיב על תוכניות בניה הינו "זעום".
ארגוני סביבה הנאבקים בחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית טוענים, כי הליכי הבניה המזורזים עומדים בסתירה להליכי תכנון ראויים במדינה דמוקרטית, ותוצאותיהם עלולות להיות הרסניות בטווח הרחוק והקרוב. לטענתם, עיקר הסכנה טמונה באפשרות לפגוע בשטחים פתוחים ובשמורות טבע, ובפגיעה באיכות חיי התושבים בשל תכנון ערים חפוז. בנוסף, ההליכים המזורזים אינם מאפשרים עריכת תסקירי השפעה על הסביבה לפני אישור הפרויקט, באופן שהשפעות סביבתיות הרסניות עלולות שלא להילקח כלל בחשבון במסגרת הליכי אישורו.