מתגבש שיתוף פעולה ישראלי-ירדני להצלת ים המלח

מנתונים שמסר היום השר מילוא לוועדה עולה, כי התעלה שתוביל את המים תספק 1.8 מיליארד מ"ק של מי ים בשנה, מהם יותפלו 850 מיליון מ"ק שישמשו לשתייה. בשלב הראשון של יישום התוכנית, ייערך סקר מקיף לבחינת ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט על האזור שבו תעבור התעלה. עלות הסקר מוערכת בכעשרה מיליון דולר, והוא ימומן על ידי הבנק העולמי. אם תוצאות הסקר יהיו חיוביות, תוקם תחילה מערכת השאיבה וההובלה, ואחריה מערכות ההתפלה. השלב האחרון המתוכנן, הוא פיתוח תיירות וחקלאות ימית לאורך תוואי מוביל המים.

הניצול התעשייתי ארוך השנים של ים המלח, בעיקר על ידי מפעלי ים המלח המפיקים מינרלים ממי הים, היעדר כמות מספקת של משקעים באזור, והזרמתם של 10 אחוז בלבד ממי הירדן לים המלח, גרמו להתייבשותו ההדרגתית תוך יצירת בעיות אקולוגיות קשות האופייניות לאזור. בנוסף, מוזרם לים המלח ביוב ביתי ותעשייתי.

כל אלה אחראים לשינויים בהרכב ובאיכות המים, וליצירת בורות או "בולענים" לאורך חופי ים המלח. הבולענים הופיעו לראשונה בשנות ה-70, והם מהווים ביטוי לתופעה של קריסת פני השטח ופתיחת בורות במערב ים המלח. התופעה נמצאת במגמת התפשטות. הפרויקט אמור לתת מענה גם על בעיות אלו, אך המדענים מביעים חשש כבד מאופן השפעתו על מי הים ועל הסביבה.

ד"ר עמוס ביין, מנהל המכון הגיאולוגי, שהשתתף היום בדיון בכנסת בנושא, אמר שהמכון בניהולו עורך מחקרים לבחינת השפעות ערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח. לדבריו, תוצאות המחקרים אינן מעודדות, אך בידי המכון אין את הכלים המתאימים כדי להעריך השפעות ארוכות טווח של הפרויקט. גם ממסמך בנושא, שחיברו מדעני מפעלי ים המלח, עולים חששות כבדים להשפעות הפרויקט, שהסקר המקדים אמור לתת להם מענה.

אחד התרחישים מתייחס לאפשרות שמי ים סוף יצטברו בעיקר בשכבה העליונה של ים המלח, תוצאה כזו תפגע, בין היתר, בסגולות המרפא של הים ועימם עלול להיגנז הפוטנציאל התיירותי שלו. תרחיש נוסף הוא הצטברות גבס בשכבה העליונה של הים, שיווצר בשל תגובה כימית בעקבות ערבוב מי ים המלח ומי ים סוף. ההשלכות של תרחיש כזה אינן ברורות.