קיים קשר בין החום והיובש הקיצוני שנמדדו בחורף ובאביב האחרונים בצפון מזרח ברזיל לבין התפרצות נגיף הזיקה כך עולה ממסקנות מחקר ראשוני שנערך באוניברסיטת חיפה ובמרכז האירופי לבקרת מחלות. זאת לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז השבוע על מצב חירום בעקבות התפרצות הנגיף, שמועבר על ידי יתוש האדס.
"הטמפרטורה והיובש הקיצוניים נובעים משילוב של תופעת האל-ניניו ומשינויי האקלים שמתרחשים בשנים האחרונות", אמרה ד"ר שלומית פז, עורכת המחקר, שפורסם בכתב העת הבריטי לענייני רפואה- "לאנצט" (The Lancet). האל-ניניו היא תופעה שמתבטאת בהתחממות ניכרת של מי האוקיינוס השקט ליד חופי דרום אמריקה, וגורמת בין היתר ליובש באזורי צפון-מזרח ברזיל.
ד"ר פז ציינה כי טמפרטורות גבוהות מעודדות את שגשוג יתושי האדס, נושאי הנגיף. יתושים אלה זקוקים גם למים כאשר חצי השנה האחרונה הייתה חמה במיוחד אך גם יבשה במיוחד. אולם ממחקרים קודמים באזור ידוע כי בתקופות יבשות במיוחד התושבים המקומיים נוהגים לאגור מים במיכלים. כך שתנאי מזג האוויר הקיצוני, יחד עם היערכות התושבים אליהם, יצרו תנאים אידיאליים לשגשוג אוכלוסיית היתושים.
הממצאים הראשוניים של המחקר, שאותו עורכת ד"ר פז מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ' יאן סמנזה מהמרכז האירופי לבקרת מחלות בסטוקהולם, מצביעים על תרומתה של תופעת האל-ניניו להתפרצות הנגיף. על פי הממצאים, שהתבססו על נתוני NOAA, המרכז האמריקאי לחקר האטמוספרה והאוקיינוסים, בחצי השני של 2015, שהוא תקופת החורף והאביב בחצי הכדור הדרומי, נמדדו בצפון-מזרח ברזיל הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז שהחלו מדידות אלה. בנוסף, נמדדו גם תנאי יובש קיצוני ובשבועות שלאחר מכן, הופיעה התפרצות הזיקה באותם האזורים.
מדובר במחקר ראשוני, וכעת עסוקים החוקרים בהרחבתו, על מנת להבין טוב יותר את הקשר המדויק שבין תנאי האקלים והתפרצות המגפה. "לאור הסיכון הבריאותי, והעובדה שיתושי האדס נושאים גם וירוסים נוספים כמו מחלת הדנגה או מחלת הצ'יקונגוניה, חשוב לקחת בחשבון את הקשר שכבר מצאנו בניתוח הגורמים שהובילו להתפרצות הנוכחית", סיכמה ד"ר פז.
(עדכון ראשון: 19:16)
