כבר 15 שנים שהאיום להתפשטותה של חיפושית מזן חדקונית הדקל האדומה חוזר מדי חג סוכות כשגיזום עצי דקל לסכך באופן בלתי מבוקר עלול להעבירה למקומות שאליהם עדיין לא הגיעה. החיפושית מסבה נזק רב לעצים, ששימושם לצורכי נוי הפך גם הוא פופולרי בארץ, ויכולה לגרום לקריסתם. מדבירים ביולוגים מזהירים כעת מפני הגעת המזיק דרך ענפי סכך נגועים לחצרות ולגינות בתים פרטיים.
עונות המעבר מאופיינות בפעילות ערה של החדקונית. גיזום ענפי הדקלים כסכך לסוכה והובלתם לחצרות ולגינות עלול להגביר את הפצת המזיק גם לאזורים שבהם שיעור ההידבקות נמוך יחסית. לפי מומחים להדברה ביולוגית, גיזום ענפי הדקלים גורם לפציעתם ועלול להגביר את משיכת החדקוניות אליהם בשל הריח הייחודי המופרש מהגדם לאחר הגיזום.
המדביר אוהד אבירם מחברת ההדברה "ביו-בי" מקיבוץ שדה אליהו הסביר: "הרבה פעמים הזחלים מתגלים בקצוות הענפים הקרובים לעץ. כשגוזמים את הענפים לטובת הסכך ומסיעים אותם למקום אחר, גם הגלמים והזחלים עוברים יחד איתם. במצב כזה החדקוניות עלולות לעבור בקלות לעצים בריאים שנמצאים בחצר הבית או הבניין בו הוקמה הסוכה. על כן, כשקונים את ענפי הדקלים לסכך, כדאי לבדוק אם יש מחילות באזור החיתוך של הענף".
מקורה של חדקונית הדקל הוא בדרום מזרח אסיה, והיא התפשטה לישראל ככל הנראה דרך ירדן ולבנון. "היא יכולה להגיע לארצות חדשות באמצעות יבוא של עצים או צמחייה בין מדינות. החיפושית אמנם עפה לאט, אבל במעופה היא מסוגלת לגמוע גם עשרה קילומטרים", הסביר אבירם. "בתחילה היא הייתה נפוצה רק בבקעת הירדן ובצפון הארץ, אבל היום היא נמצאת כבר בכל מקום בארץ. רק בשנים האחרונות התחילו לחקור את המזיק הזה ולחפש דרכים להתמודד אתו בצורה אינטנסיבית", הוסיף.
נקבת החדקונית מסוגלת להטיל בגזע עץ 300 ביצים, והזחלים הבוקעים מהגלמים מפוררים את הגזע דרך חלקו התחתון ומרוקנים אותו מתוכנו. עצי הדקל שאליהם חודרת החדקונית מאבדים בסוף התהליך את ענפיהם ועליהם ולעתים אף מתים לחלוטין. בשל הפיכתו של הגזע חלול, עץ נגוע יכול להתמוטט גם ממשב רוח קל בלבד.