המשטרה: השקט אתמול - בזכות הידברות עם המגזר הערבי

למרות ההכנות חסרות התקדים קיבלו כל השוטרים כבר בתחילת השבוע פקודה ברורה לשמור על איפוק ולהיזהר שלא לעשות דבר שעשוי לגרום להתלקחות בקרב האוכלוסיה הערבית. בנוסף הונחו השוטרים שלא להיכנס לערים הערביות, אלא במידת הצורך. קציני המשטרה מיעטו להתראיין בתקשורת בנושא ההיערכות ואלו שעשו זאת הרעיפו בעיקר שבחים על ראשי המגזר הערבי. גם הקשר בין מפקדי התחנות מול מנהיגי המגזר הערבי התקיים אתמול בתדירות גבוהה מהרגיל.

אזור מרחב התפר נחשב גם ביום רגיל, אזור טעון במיוחד. אתמול בבוקר ניתן היה עדיין לחוש את דריכות גבוהה מהרגיל באזור, אולם היא התפוגגה ככל שנקפו השעות. סיור בשעות הצהריים בחפ"ק (חדר פיקוד) המשטרתי המרשים בטייבה חשף נוכחות משטרתית דלילה ואווירה מנומנמת. מפקד תחנת טייבה, סגן ניצב מוריס הרוש, בירך על השקט והעריך שהוא "תוצאה של הידברות ממושכת עם ראשי המגזר הערבי בצירוף החלטות ועדת המעקב שלא להכריז על השבתה כללית של המשק".

סגן ניצב הרוש לא יודה בזה אבל ההערכה היא שבזכות שיטת העבודה שלו, מהומות אוקטובר 2000 כמעט ופסחו על הערים הערביות בשרון. הנוסחה של הרוש בעבודה מול המגזר הערבי כוללת בעיקר פוליטיקה ודיפלומטיה ומעט עבודה משטרתית קלאסית.

כדי להדגים את מדיניותו, מספר הרוש כיצד הגיב בעת מקרה של יידוי אבנים במהלך אירועי אוקטובר 2000. "קומץ של ילדים התחיל ליידות אבנים ליד גשר טייבה", מספר הרוש. "בא אלי ראש העיר עם כמה מחברי המועצה ושאל אותי: 'מה אתה רוצה שאני אעשה'? עניתי לו: 'אתה ראש העיר, איך שאתה רוצה שאני אנהג אני אנהג'. ראש העיר אמר לי בתגובה: 'תפזר אותם, תעצור אותם'. ניסינו שהוא וחברי המועצה יפזרו בגופם את המפגינים, וכשזה לא הלך נכנסו ועצרנו קומץ של מפגינים".

שיתוף הפעולה ההדוק שהרוש דוגל בו, מסייע לו בעיקר בעבודתו היומיומית מול האוכלוסיה הבעייתית בערים הערביות. עד לפני מספר שנים ערים כמו טייבה וטירה זכו לכינוי "השיקגו של ישראל" ונחשבו לאזור מסוכן בעיקר ללובשי המדים. כיום בזכות שיתוף הפעולה עם ראשי המגזר, ירד באופן משמעותי מספר התקריות עם המשטרה. למרות זאת, מתרחשים עדיין מקרים של ירי לעבר ניידות משטרה כמו זה שאירע בשבוע שעבר בטייבה.

"יש פה במגזר תופעה של סכסוכים קטנים שפותרים אותם באמצעות הנשק", מסביר הרוש. "אם בבוקר שני תושבים הסתכסכו בגלל זכות קדימה בדרך, בערב אחד מהם יצא לירות לעבר ביתו של השני. מרבית אירועי הירי הם לשם ההפחדה". לדבריו, שייחים מהמגזר הבדואי הבטיחו להסגיר לידיו את האחראים לירי האחרון, שבוצע על רקע גניבת טלפון סלולרי. "אני מאמין שבדרכי נועם ניתן לפתור כל בעיה", אומר הרוש.

הרוש יודע כי הפן הכלכלי הוא אחד הגורמים המרכזיים המניע את ראשי הערים לשתף פעולה עם המשטרה. בטירה, למשל, מבקשים להחזיר את הקונים הישראלים לשוק העירוני, שעד לפני שנתיים נחשב למרכז קניות הומה אדם. בימים אלו מוקם שוק גדול גם בטייבה. ראש העיריה, היודע כי תדמית שלילית גורמת לנזק כלכלי, שולח את אנשיו לרחובות כדי לשמור על הסדר הציבורי. במסגרת המדיניות של הרוש, יוזמה מסוג זה ברוכה.

למרות השקט הנוכחי, הרוש יודע כי כל ניצוץ קטן עלול להבעיר את השטח. לדבריו, מספיק שפלסטיני יצליח לחדור לטייבה ולארגן הפגנה ספונטנית, הוא עשוי לשלהב את האוכלוסייה ליידות אבנים בשוטרים. כדי למנוע זאת, דואג פועל הרוש לפעול באופן נחרץ נגד השוהים בלתי חוקיים, להיות בשטח בכוחות גדולים ובייחוד לשמור את הטלפונים של ראשי המגזר הערבי בחיוג המהיר.