מאות בני משפחה, חברים ואנשי צבא ליוו בשעות הצהריים (שלישי) את סרן תמר אריאל בדרכה האחרונה בבית העלמין במשואות יצחק. "בסיום קורס הטיס ניגש אלי אחד מהמפקדים ושאל תגיד, איך עושים ילדה כזאת, מה המתכון לדבר הזה?", ספד לה אביה, חנן. "הייתי נבוך ואמרתי שזה המשפחה, הקהילה, בית הספר, והכי הרבה זו תמר". אריאל בת ה-24, אחת מארבעת ההרוגים הישראלים בסופת השלגים בנפאל, הייתה נווטת הקרב הדתייה הראשונה בצה"ל. גופתה הוטסה מנפאל והגיעה אתמול לישראל והיום כאמור, היא הובאה למנוחות.
"אנשים שהגיעו אלינו הביתה לאחר שנודע שהיא נהרגה התחילו לספר לנו דברים נהדרים על תמר", המשיך אביה. "אחד מהאנשים האלה היה אבשלום שהוא טייס והוא בדיוק שאל אותנו את אותה שאלה ששאל מפקד הטייסת 'איך מביאים ילדה שכזאת?'. אחרי זה אני ואשתי ענת חשבנו והבנו שאנחנו פשוט לא עשינו כלום, זאת תמר, לא נגענו בנשמה שלה. אנחנו רק עזרנו לה לממש את הפוטנציאל שלה. כל מי שבא איתה במגע", סיפר, "היה מושפע מעצם נוכחותה".
הוא התייחס לתזמון מות בתו, ואמר: "תמר הייתה בדיוק בשבוע שציינו את התורה. מות משה היה בפרשה האחרונה, והתכונה הגדולה ביותר של המנהיג הגדול ביותר הייתה ענווה. כנראה שאת קיבלת קצת ממנו". מאז האסון, סיפר חנן, אנשי הטייסת עוטפים את המשפחה באהבה "ולא עוזבים אותנו לרגע". הוא הודה לדניאל, חברה לטיול של תמר, ש"דאג שתמר תחזור הביתה".
"לפני הטיול קפצנו לבקר והבאנו לך ספר תשחצים וכל כך התרגשת", ספדה אחת מחברותיה של תמר. "הקדשנו לך את השיר 'יומן מסע' של אביב גפן בתקווה שתמצאי שלווה אחרי תקופה לא פשוטה", אמרה, ככל הנראה בהתייחסותה לימי מבצע "צוק איתן". "אני כותבת את זה ולא מאמינה שזה קרה, זה לא היה אמור להיגמר ככה. לא רדפת אחרי החיים, פשוט מיצית אותם עד תום. עכשיו את תמר של העולם ולא רק שלנו, שיזכו ללמוד מהאישיות שלך ולהיות קצת יותר תמר".
