כתובת הנצחה נדירה בת 2,000 שנים, שהוקדשה לקיסר אדריאנוס, נחשפה סמוך לשער שכם בירושלים. "מדובר בממצא נדיר בעל חשיבות היסטורית עצומה", אומרים ד"ר רינה אבנר ורועי גרינוולד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות שחשפה את הממצא בחודש אוגוסט האחרון. להערכת החוקרים, מדובר באחת הכתובות הלטיניות החשובות ביותר שהתגלו בירושלים מאז ומעולם, והיא נשמרה באופן מרשים. לאחר פרסום ממצאי החפירה, הכתובת תשומר ותוצג בפני הציבור הרחב.
החשיפה המרעישה התגלתה בתום חודשי עבודה רבים, שבמהלכם ערכה רשות העתיקות חפירות הצלה בכמה שטחים מצפון לשער שכם. באחד מהם התגלה שבר של אבן הנושאת כתובת לטינית ממלכתית מהתקופה הרומית. "הכתובת נמצאה מסביב לפתחו של בור מים עמוק", הסבירו אבנר וגרינוולד. "נראה כי הכתובת הממלכתית נעקרה ממיקומה המקורי ושולבה ברצפה לצרכים פרקטיים של הקמת הבור. כמו היום, גם בעבר היה נהוג למחזר חומרי בנייה, ואף ייתכן כי לצורך התאמתה לפי הבור נוסרה הכתובת בחלקה התחתון בצורה עגולה".
גודל הכתובת ובהירות האותיות הובילו למסקנה מידית וחד-משמעית בקרב החוקרים, כי בפניהם נמצאת תגלית משמעותית במיוחד. הכתובת כוללת שש שורות של טקסט לטיני חקוק על גבי אבן גיר קשה, שמשקלה כטון אחד וממדיה מטר וחצי על מטר. הכתובת נקראה ותורגמה לעברית על ידי אבנר אקר וחנה כותן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופירושה: "לאימפרטור קיסר טריאנוס אדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס, בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת, (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס". לטענתם, מדובר בכתובת שהקדיש הלגיון העשירי המכונה פרטנסיס לקיסר אדריאנוס בשנים 130-129 לספירה.
להערכת החוקרים, השבר שהתגלה על ידי חוקרי רשות העתיקות הוא למעשה רק חצי מהכתובת המקורית. חלקה האחר של הכתובת, צדה השמאלי, התגלה לקראת סוף המאה ה-19 בקרבת מקום ופורסם על ידי הארכיאולוג שארל קלרמון-גנו. כתובת זו מוצגת בימים אלו בחצר המוזיאון הפרנציסקני, בסמוך לשער האריות בבירה.
בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט, התגלו עד כה מעט כתובות לטיניות ממלכתיות עתיקות, ולדברי החוקרים אין ספק שזו אחת החשובות מביניהן. "חשיבות הכתובת נובעת מכך שמוזכרים בה במפורש שמו ותאריו של הקיסר אדריאנוס, שהיה קיסר בולט", מסבירים ברשות העתיקות. "כמו כן, ישנו תאריך ברור על גבי הכתובת, אשר מספק חיזוק משמעותי לסיפור ההיסטורי הקשור בנוכחות הלגיון העשירי בירושלים בתקופה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא, ואולי אף במיקום מחנה הלגיון בעיר. ייתכן כי התאריך קשור גם לפרוץ מרד בר כוכבא כמה שנים מאוחר יותר, והקמת העיר הרומית איליה קפיטולינה.
הקיסר אדריאנוס נזכר בתולדות העם היהודי כמי שגזר גזרות שמד, אשר זכו מאוחר יותר לכינוי "גזרות אדריאנוס" במקורות. על תולדותיו של מרד בר כוכבא ידוע, בין היתר, מתוך דבריו של ההיסטוריון הרומי בן התקופה הזו דיו קסיוס, שכתב כי הקיסר אדריאנוס ביקר בירושלים בין השנים 130-129 לספירה במסגרת מסעותיו במזרח האימפריה. מסעות אלו מתועדים גם על גבי מטבעות שהונפקו לכבוד האירוע, ובכתובות שסותתו במיוחד לקראת בואו לערים שונות. כפי הנראה, כך גם נעשה בירושלים. לדברי ד"ר אבנר, ייתכן כי "הכתובת המלאה נקבעה בראשו של שער הנצחה שעמד חופשי בגבול העיר מצפון, דוגמת שער טיטוס שברומא".
גילויה של כתובת זו צפויה להצית מחדש את הוויכוח סביב השאלה מהן הסיבות שהובילו לפרוץ מרד בר כוכבא. כך, למשל, האם בנייתה של איליה קפיטולינה וייסוד המקדש האלילי באתרו של המקדש היהודי בהר הבית היו הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא? או לחילופין, האם היו אלה דווקא תוצאותיו של המרד פעולות ענישה של אדריאנוס נגד מי שמרדו בשלטון הרומי?
המידע המלא על הכתובת יוצג בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" ביום חמישי הקרוב בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים. הכניסה פתוחה לקהל הרחב.
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com