המשלחת הלא רשמית של ישראל לפסגת כדור הארץ ביוהנסבורג, המורכבת מחברי ארגוני סביבה, מותחת היום ביקורת על אופן תפקודה של המשלחת הרשמית בוועידה. לטענת נציגי ארגוני הסביבה, אין המשלחת הרשמית ממלאת את יעודה, ובוחרת להתעלם מהנושאים לשמם התכנסה הוועידה.
הביקורת הנוכחית הועלתה בעקבות פגישה שערכו אתמול ביוהנסבורג נציגי שתי המשלחות הישראליות. נציגי הארגונים הציעו למשלחת הרשמית לאמץ בישראל את החלטות הוועידה הבינלאומית, ולטענתם "נתקלו בחוסר עניין של חברי המשלחת לעסוק בנושאי הוועידה אשר לשמם הגיעו ליוהנסבורג עשרות פקידים על חשבון משלם המיסים". השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, הבהיר לאנשי הארגונים מה גישתו בנושא כשאמר: "יש הבדל בין העבודה היומיומית בארץ לבין הוועידה שהיא עניין הסברתי בעיקרו".
מלשכת השר הנגבי נמסר בתגובה, כי "תפקיד הארגונים הסביבתיים הוא להתריע ללא הרף על הצורך הדחוף לגבש מדיניות לאומית להתמודדות עם הבעיות הסביבתיות. השר תומך בגישת הארגונים הסביבתיים ומקווה שוועידת יוהנסבורג תהווה מנוף לעיסוק ציבורי תכוף יותר באיומים הרבים המרחפים מעל מדינת ישראל בתחומי זיהום אוויר, מים וקרקע".
כניסת מיכליות המים לא מתאפשרת
בתוך כך הציג היום ארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון" בפסגת יוהנסבורג תמונה קשה של אפליה באספקת המים בשטחים. הארגון, המורכב מנציגים ישראלים, ירדנים ופלסטינים, טען גם להזנחה פושעת של טיפול בביוב המזהם את מקורות המים לישראלים ולפלסטינים גם יחד. בארוע השתתפו נציגי משרד החוץ האמריקאי, האו"ם, והאיחוד האירופי.
על פי הנתונים שהציג הארגון, מצדו הישראלי של הקו הירוק צורכים יותר מ-300 ליטר מים לנפש ביום בממוצע, ואילו בשטחים 60 ליטר בלבד. זאת בשעה שעל פי העקרונות הבינלאומיים המינימום הוא 100 ליטר לאדם. כ-200 כפרים פלסטינים אינם מחוברים לרשת מים כלשהי, ותלויים באספקת מכליות מים. המכליות לא מוכרות כ"רכב חירום", כמו אמבולנסים, וכניסתם לאזורים הנתונים בעוצר לא תמיד מתאפשרת.
באשר לבעיות הביוב הוצגו נתונים, לפיהם בכל הישובים הפלסטינים זורם ביוב כמעט ללא טיפול כלשהו ומזהם באופן ישיר את מי התהום. הביוב זורם חופשי גם ממרבית ההתנחלויות וממזרח ירושלים.