מעשה בנכה, חסר דיור ושמלה ב-12 אלף שקל

המטרה הרחבה יותר, שמייצגת אולי את ניצניה של אידיאולוגיית השכבות החלשות, היא החצנתו של זעם כלפי ממשלות ישראל לדורותיהן. אלה, על פי תפישת המוחים, הקפידו מאז ומתמיד לתרץ את היעדרם של שירותי רווחה ראויים במלחמות, שהיו מאז ומתמיד מנת חלקם של אזרחי ישראל.

למורת רוחה של ממשלת האחדות הלאומית, מתברר שדוקא עכשיו חלכאי החברה מסרבים לשתוק מול קיומם המתרחב והולך כשכבת קורבנות "המצב". בדעתם ליצור קואליציה רחבה של מגזרים וארגונים חברתיים, סביבתיים ואחרים, והם מקווים לסחוף אחריהם ציבור ענק. בקרוב הם מתכננים לערוך מסע רגלי לירושלים, שאליו, על פי החזון, יצטרפו במהלך המסלול עוד ועוד צועדים. בינתיים, הם מחתימים מאות ואלפים על עצומה לביטול הצעת התקציב. הם נזהרים מזיהוי כלשהו עם מפלגה או תנועה פוליטית: אחד מסממניו הבולטים של איחוד החלכאים שתקע השבוע יתד בכיכר המדינה, הוא מאבק עממי. לא אקדמי, לא פוליטי.

בחירת האתר אינה מקרית: ישראל טויטו, מחוסר דיור קבוע ויוזם המאהל, מסביר את משנתו: "כיכר המדינה זה המקום היחידי במדינה שקוראים לו המדינה", הוא מסביר. "המדינה זה לא שמלה ב-12 אלף שקל, שאפשר למצוא פה בחנויות מסביב. המדינה זה אנחנו. 90 אחוז מהאנשים במדינה, אם לא יותר, לא יכולים לקנות בכיכר המדינה ספל קפה, שעולה כאן אלף שקל במבצע".

"הקטע", ממשיך טויטו, "הוא ששר הרווחה יכול להרשות לעצמו לקנות כאן, ויו"ר העובדים הסוציאלים יכול, ומנהלי אגפים בחברת עמידר וברשויות המקומיות גם יכולים ליהנות כאן מהסחורה. הם, שאחראים ישירות לטיפול בנו, מנותקים מהעם. את משכורות העתק של חלקם מתרצים בשוויים בשוק הפרטי. מי שרוצה להיות עובד ציבור צריך להסתפק במשכורות המתאימות למגזר הציבורי. משרתי ציבור לא צריכים להרוויח הון".

גם פרשת המעילה בכספי הביטוח הלאומי מקבלת מימד אישי כשמדובר בקהל המוצא את פרנסתו מכספי מוסד זה. אנשי המאהל מתבטאים בזעם כלפי פקחי המוסד, שלטענתם רודפים אותם ללא לאות, מקצצים בקצבאותיהם וממררים את חייהם, בשעה שלא הבחינו במיליונים השייכים לנזקקים שחמקו בדלת הקדמית.

סיפור החיים של טויטו יכול למלא עמודים שלמים. אחד מגדולי האבסורדים בו נוגע לדרך בה זכה לאחרונה לדיור ארעי. לאחר כעשר שנות מגורים באוטובוס יחד עם שלוש בנותיו, התברר כי מיקום האוטובוס הפריע לתוואי כביש חוצה ישראל. הכביש היה מספיק חשוב כדי שימצאו כספי הממשלה, מצד מע"צ הפעם, ולטויטו יוענק קראוון עם חצר.

אחד ממפעלותיו האחרונים של טויטו הוא משמרת המחאה מול ביתו של שר האוצר, סילבן שלום. היא נחנכה ביום שישי לפני חודשיים, עם טויטו וקומץ פעילים. כיום, מתייצבים שם מדי שישי אחר הצהריים קרוב ל-200 מפגינים, לא כולם שייכים לשכבות המצוקה. טויטו: "אנחנו מחזיקים שלטים כמו 'בלחם היבש את סילבן נגרש', ועומדים מול הבית שלו. הוא אף פעם לא יצא אלינו. ג'ודי עברה לידנו פעם, ולא התייחסה". תרומות של לחם יבש, אגב, הם מיסודות התפריט של דיירי המאהל.

אחד המגזרים שהצטרף למאהל מיומו הראשון הוא זה של הנכים, ידועי הקרבות. אחד ממנהיגי מאבק הנכים, יואב קריים, מסביר את הצעד: "אנחנו נהיה בכל מקום שיש בו צדק, ומקום שבו אנשים נאבקים על זכויותיהם מגלם בעינינו צדק. אנחנו כאן על תקן של מזדהים, ללא תביעות קונקרטיות. אנחנו כאן לא בשביל לדרוש כספים, אלא לכבוד המחאה נגד דרכי השלטון".