בשגרירות ישראל בוושינגטון היו לא מעט אנשים שחששו מהרגע בו כלי התקשורת ייכנסו לחדר הסגלגל, בתום פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא ברק אובמה שנערכה אמש (שני) בוושינגטון. החשש היה מפני שיחזור של הפגישה הזכורה לשמצה מחודש מאי 2011, שבמהלכה ראש הממשלה נתניהו "נזף" בנשיא אובמה והטיף לו מוסר מול המצלמות. אותה פגישה הולידה משבר אמון בין המדינות, שהסתיים רק במהלך ביקורו של אובמה בישראל במרץ האחרון.
ביקור נתניהו בארה"ב - כותרות אחרונות בנושא
אובמה: "נתייעץ עם ישראל במהלך המשא ומתן עם איראן"
מהמרגל ועד רוחאני: "הימים הדרמטיים" של נתניהו
ההפתעה שריגשה את נתניהו בזמן הטיסה לניו יורק
אלא שהחשש מפני עימות פומבי נוסף התבדה: בהצהרותיהם לתקשורת בתום הפגישה הם נראו נינוחים, אובמה אפילו חייך. הוא פתח את הצהרתו באזכור הביקור המוצלח בישראל. "אני שמח לארח כאן את ראש הממשלה, כי מבחינתי זו הזדמנות לגמול לו על האירוח החם והלבבי לו זכיתי בישראל", אמר. משם הוא עבר לסקירה מהירה של הנושאים שעלו בפגישה - החל מהמשא ומתן עם הפלסטינים, דרך סוריה ועד לאיראן. הוא הדגיש את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בכל הנושאים הללו. זו לא הייתה הרטוריקה הישנה על כך ש"גם בין ידידים יש לעיתים מחלוקות", אלא ניסיון ליצור מצג של הסכמה כמעט מלאה.
גם נתניהו תרם את חלקו: הוא הודה לאובמה על כך שמצא זמן לפגוש אותו באמצע המשבר בקונגרס שמסעיר את ארה"ב ביממה האחרונה, וביקש להודות לאובמה ולשר החוץ קרי על מחויבותם העמוקה לקידום המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, מחויבות שעשויה בתוך כמה חודשים להוביל לפירוק הממשלה שלו. הוא לא מתח ביקורת על החלטת ארה"ב לפנות לערוץ דיפלומטי עם איראן, והסתפק בהדגשת הצורך לעשות זאת בזהירות ובפיכחון.
נתניהו ידרוש סגירת המתקן בקום, אך ייתכן שרק הוא
המסר העיקרי של נתניהו לאובמה היה: אל תקל את הסנקציות כל עוד איראן ממשיכה במאמציה לפתח פצצה גרעינית. גורמים בסביבת ראש הממשלה אמרו הערב כי אובמה הבהיר לנתניהו שאין בכוונתו "לוותר" לאיראנים לפני שיראה צעדים קונקרטיים להשבתת תכנית הגרעין. הנשיא אמר דברים דומים בהצהרה הפומבית, כאשר הדגיש כי "מילים אינן מספיקות", וכי הקהילייה הבינלאומית "צריכה לראות מעשים שיוכיחו את כוונותיה של איראן".
לכאורה, אפשר היה להתרשם שארה"ב וישראל רואות "עין בעין" בנושא הגרעין האיראני. אלא שבפועל, ההסכמה היא עקרונית בלבד: שתי המדינות סבורות שאין להקל את הסנקציות על איראן לפני שזו תנקוט צעדים משמעותיים בנושא הגרעין. השאלה הגדולה היא אילו צעדים נחשבים "משמעותיים" בעיני ישראל ואילו בעיני ארה"ב. נתניהו, למשל, שב וחוזר בחודשים האחרונים על כך שאיראן חייבת לסגור את המתקן הגרעיני בקום. האמריקנים עשויים לדרוש פחות - למשל, פתיחת המתקן לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. תסריט בו איראן נוקטת צעדים מסוימים שמבחינת ארה"ב מצדיקים הקלה בסנקציות, ומבחינת ישראל אינם מספקים, בהחלט אפשרי.
גם הסוגיה הפלסטינית עלתה בשיחה, ולא פחות מהאיראנית
בפגישה נכחו גם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי והשליח האמריקני למשא ומתן הישראלי-פלסטיני, מרטין אינדיק. גורם שעודכן בשיחה אמר כי הנושא הפלסטיני זכה להתייחסות נרחבת, כמעט כמו זו שלה זכה הנושא האיראני. גם בנושא הזה, מההצהרות הפומביות אפשר היה להתרשם שישראל וארה"ב מסכימות ביניהן לחלוטין: שני המנהיגים חזרו והביעו את תקוותם לפיתרון של שלום (אובמה, בניגוד לנתניהו, גם אמר "פתרון שתי המדינות"). אלא שגם כאן, מעבר להסכמה העקרונית מסתתרים אין ספור פרטים קטנים שעליהם עוד יתגלעו מחלוקות גדולות בהמשך הדרך.
אובמה שב והזכיר את חלון הזמנים המוגבל לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל בניגוד לפעמים קודמות, הוא לא אמר זאת בטון של אזהרה, כמי שמפציר בישראל לדאוג לעתידה. הוא נשמע יותר כמנהל חסר סבלנות, שמזכיר לעובדים את לוח הזמנים של החברה. אובמה וקרי הציבו יעד שאפתני - הסכם תוך תשעה חודשים - ומבחינתם, ישראל והפלסטינים צריכים לעמוד בו. ברוח זו, החל מהשבוע תגבר המעורבות האמריקנית במשא ומתן.
בסיכומו של יום, שני הצדדים יצאו מהחדר הסגלגל מרוצים: נתניהו שמע מאובמה שהאופציה הצבאית עדיין על השולחן ושהסנקציות לא יוסרו בקלות. אובמה סיפק מסר מרגיע, והצליח למנוע מעצמו משבר בחזית נוספת - הדבר האחרון שחסר לו בימים אלה. כל אחד מהם יתפנה כעת למשימה הדחופה הבאה שלו: אובמה למאבק מול הרפובליקנים בקונגרס, נתניהו למאבק מול רוחאני בעצרת האו"ם. שניהם נמצאים כרגע בפיגור מול יריביהם, אך יקבלו מחר הזדמנות להפוך את מאזן הכוחות.
(עדכון ראשון: 23:45)