"שירתתי בפלוגה ירושלמית, ובשנות ה-50 איבטחנו את השיירות להר הצופים. מבבוקר יום כיפור צלצל אליי המ"פ", נזכר משה חיימובסקי. "אני הייתי ראש אזור, שריונר. גייסתי אנשים. בערב נסענו לבית ליד באטובוס וירדנו לבקעה בלי תחמושת. המטרה הייתה לפטרל בבקעה מול הגבול הירדני, אבל אחרי כמה ימים הודיעו לנו לרדת למלחמה בסיני. הורידו אותנו על טריילרים לכיוון החזית, וסייענו בכיתור הארמיה השלישית. כשכבר חצו ועברו את התעלה, הגענו לג'בל ג'ניפה בצד השני של התעלה, ליד ג'בל עתקה המפורסם. היה שם חורף, והדלקנו חנוכייה: לקחנו זווילים של הפגזים מהטנק, תקענו בחול ושמנו בפנים סמרטוטים עם סולר. כדי לאכול, החבר'ה היו לוקחים עופות, תרנגולות וברווזים. בישלנו אותם על גחלים".
מורטים את העופות
שלל
