אחת מהנאות הצפייה הגדולות ביותר של ה-די. וי. די היא האפשרות לצפות בסרטים שללא מערכת הקולנוע הביתי היו זמינים ליחידי סגולה ולבעלי מינוי באוזן השלישית בלבד. כזה הוא מטרופוליס.
אל תתבלבלו עם הסרט האלם הקלאסי של פריץ לאנג, הגרסה היפנית החדשה למטרופוליס רועשת וצבעונית מאוד. הסרט הוא תוצר של שיתוף פעולה בין כמה מהיוצרים החשובים ביותר בעולם האנימציה היפני, תוצר של עבודה אינטנסיבית מאוד לאורך ארבע שנים, ומקור לגאווה עבור רבות מהנפשות הפועלות.
כמו בחזון הדיסטופי של לאנג, גם בגרסת האנימה (הגרסה הקולנועית לזא'נר הקומיקס היפני מנגה) מטרופוליס החדשה היא עיר עתידנית המחולקת לאזורי מחיה שונים בהתאם למעמדות, ובדיוק כמו בסרט של לאנג גם כאן הגיבורה היא רובוטית, פרי יצירתו של מדען מטורף, המאיימת לשנות את סדר הדברים.
האנימציה עצמה מדהימה ביופייה, כל שוט עמוס באלף ואחד פרטים שונים ושכבות על גבי שכבות של תנועה. בכל שוט הושקעה מחשבה רבה (ארבע שנים או לא ארבע שנים) והחגיגה הויזואלית העשירה נותנת לכם יותר... אבל הסרט רחוק מלהיות מושלם, נראה כי דווקא העקשנות של יוצרי הסרט למקם דמויות דמיוניות בעולם סופר ריאליסטי פוגעת במוצר המוגמר (הגיבורים מצויירים בשיטה הקלאסית של המנגה, בהירי עור עם עיניים גדולות מאוד ופרצופים ילדותיים). נכון שחלק מהמוטיבים המרכזיים בסרט משחקים הרבה על הישן מול החדש עם אינספור קריצות לסרטים קלאסיים (חוץ ממטרופוליס של לאנג גם ד"ר סטריינג'לאב ובלייד ראנר), אבל לא תמיד זה עובד לפי כוונת המשורר.
לצד ההשקעה האינסופית באנימציה נראה כי ההפקה לא השאירה מספיק כסף בכדי להשקיע גם בתסריט, אחרת אי אפשר ממש להסביר את השטחיות של הדמויות ו/או של האמירות הפוליטיות בסרט. העיסוק של מטרופוליס בשתי תמות מרכזיות הוא מעניין ומעורר מחשבה, גם בסוגיית מלחמת המעמדות וגם בסוגיית האדם מול הטכנולוגיה, אבל הוא לא יורד לעומק באף אחד מהנושאים.
אז מה הופך את הסרט לכל כך מהנה בכל זאת? ובכן, בעיקר תחושת הרטרו שהוא משרה על הצופים, מטרופוליס מציג חזון עתידני בסטייל של שנות העשרים בשילוב עם הטכנולוגיה הכי חדשה שיש. זאת פנטזיה תוססת ומסוגננת שהייתה יכולה להיות הרבה יותר.
הדיסק נראה ונשמע מצויין, הצבעים חדים מאוד ותלת המימד עוצר נשימה בחלק מהסצנות. אם תבחרו באופציית ה-DTS בתפריט הסאונד לא תתחרטו, הבסים והצלילים הגבוהים נקיים מאוד והמעברים ביניהם כלל לא מורגשים, תוכלו לראות את הסרט באנגלית או ביפנית בליווי כתוביות בעברית, כל גרסה והיתרונות שלה (אני אהבתי את הגרסה היפנית).
התוספות לדיסק כוללות סרט בין 33 דקות שמתאר את עשיית הסרט (המקבילה היפנית של מאחורי הקלעים של HBO), סרטון לא רע אבל קצת עני בתוכן. חוצמזה תוכלו לצפות בראיונות עם היוצרים (הבמאי והתסריטאי) גם בסוף הסרטון וגם באיזור מיוחד המיועד לזה. שני האייטמים היותר מעניינים הם ההיסטוריה של מטרופוליס, וההשואות בין שלבים שונים בעבודת האנימטורים (שתי סצנות לבחירתכם).
בסיכומו של דבר מטרופוליס מספק את הסחורה, זהו לא סרט האנימה הכי טוב שראיתי אבל הוא בהחלט מעורר מחשבה, נראה טוב ומהנה למדי. חובבי הז'אנר ודאי כבר רכשו אותו, אבל אני בספק אם הוא יוכל למשוך אל הז'אנר קהל חדש שלא אהב אנימה קודם.