את המשקעים האישיים יכולים בנימין נתניהו וציפי לבני להניח מאחור, אבל מה על השקפותיהם? האם אלה אינן נחשבות עוד? האם אינם מחשיבים עוד את דעתו של הציבור? מערכת הבחירות אמנם הסתיימה ועכשיו צריך להרכיב ממשלה, אבל השידוך בין ציפי לבני, השרה המיועדת לקבל לידיה את תיק המשא ומתן עם הפלשתינים, לבין רה"מ נתניהו, הוא לטעמי מין בשאינו מינו, אלא אם כן נשף המסיכות המכונה "בחירות 2013" עדיין לא תם.
כיצד מתיישבת עובדת כהונתה של לבני כשרת חוץ בממשלתו של אולמרט, שהציע לפלשתינים לחלק את ירושלים, עם עמדותיו של ראש ממשלה שמצהיר שוב ושוב שחלוקת ירושלים אינה על הפרק? האם לבני שינתה את השקפתה? האם יכול להיות שנתניהו ישנה את השקפתו בעניין הזה?
נתניהו הצהיר קודם הבחירות שבקדנציה הבאה (ארבע השנים הקרובות) לא יפונו התנחלויות. ציפי לבני, לעומת זאת, עם רשימתה היונית (פרץ, מצנע, שטרית), היא תומכת מוצהרת בפינוי יישובים במסגרת הסדר.
עכשיו כשניהול המו"מ הופקד בידיה, (אם כי בהסכם הקואליציוני נקבע במפורש כי הוא ייערך בהנחיית ראש הממשלה ובפיקוח ועדת שרים ונציג של ראש הממשלה). האם תיאבק למען ההתנחלויות במו"מ עם הפלשתינים? ואולי נתניהו עוד עלול לשנות את דעתו, כפי שהסכים לשתי מדינות לשני עמים? ספק אם לכך התכוון הבוחר.
עלולה להפוך את דו"ח לוי לאות מתה
למי שמבקש להבטיח את עתידו של מפעל ההתנחלות ביו"ש, נוספו מעתה סיבות לדאגה. התוצאה המיידית, עוד לפני מו"מ עם הפלשתינים, היא "קבורת חמור" לדו"ח ועדת לוי שנתניהו מינה. הדו"ח הזה משרטט מתווה משפטי ראוי לעתיד ההתנחלויות והמאחזים, הן במישור המעשי והן במישור העקרוני. שהרי על פי הדו"ח, יהודה ושומרון אינם שטח כבוש.
בתפקידה העתידי במשרד המשפטים, לבני עלולה להפוך את דו"ח לוי לאות מתה. היא גם תחזק מאוד את דרכו המשפטית של המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לשעבר, עו"ד מייק בלאס, העוינת את מפעל ההתנחלויות. ומה על בניית E1 והמשך הבנייה בשכונות הירושלמיות הר חומה, גילה או רמות? האם גם לשם תשוב ההקפאה?
כך או אחרת - הצטרפותה של ציפי לבני לקואליציה היא עוד שיא של ציניות פוליטית בשרשרת שיאים דומים שאפיינו לא מעט מפלגות במערכת הבחירות האחרונה. הפוליטיקה שלנו אינה עוד "אמנות האפשר" אלא "אמנות הבלתי אפשרי".
הצטרפות לבני לממשלה, שהיא עיוות של רצון הבוחר מהמחנה הלאומי, נראית לכן כמעט טבעית - והמשך ישיר לשיטה הזו.
התרגלנו לכך שבפוליטיקה הבטחות הן גמישות למדי, ודעה אפשר להחליף כמו גרביים. ואם התרגלנו - אולי זה מה שמגיע לנו.