
אלעזר שטרן נולד בשנת 1956 בתל אביב לזוג הורים ניצולי שואה. הוא בוגר תנועת בני עקיבא הישיבה התיכונית נתיב מאיר. הוא בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא בוגר קורס לניהול משאבים אסטרטגיים, באוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון.
קריירה צבאית
בשנת 1974 התנדב לשירות בצנחנים, וכעבור שנתיים סיים קורס קצינים והפך למפקד מחלקה בחטיבה. את לימודיו נאלץ להפסיק על מנת להשתתף במלחמת שלום הגליל. הוא התקדם בסולם הדרגות ארי שהיה מפקד בסיס אימון חטיבתי של הצנחנים, התמנה בסוף שנות שמונים לסגן מפקד החטיבה המרכזית בגזרה המזרחית של גבול הלבנון. בשנת 1993 מונה למפקד בה"ד 1, בית הספר לקצינים של צה"ל. בשנת 1999 קודם לדרגת תא"ל ומונה למפקד אוגדה. באותה שנה מונה לקצין חינוך ראשי.
אחת הפעולות המרכזיות של שטרן בתפקיד הייתה הובלה של ועדה מיוחדת שניסחה מחדש את "רוח צה"ל" - הקוד האתי של צה"ל; השינויים מהקוד האתי שנוסח לראשונה בעבר על ידי ועדה בראשות פרופ' אסא כשר, עוררו ויכוחים קשים בצה"ל ומחוצה לו. במאי 2001, הורה לסגור לשבועיים את עיתון "במחנה" בעקבות פרסום כתבת שער על אלוף משנה במילואים שיצא מהארון מהלך שעורר זעם בקרב הקהילה הגאה.
ב-2004 מונה לראש אכ"א (אגף כוח אדם), במהלך ארבע שנות התפקיד ביצע שינויים שנויים במחלוקת. בין היתר התיר לבעלי רישום פלילי להתגייס, מתוך אמונה שיש לאפשר לכל מי שמעוניין להצטרף לצבא. הוא התבלט באמירות נגד השתמטות, במיוחד נגד מפורסמים, ופעל נגד ריבוי הפטורים. "מי שמתייחס לתופעת ההשתמטות של צה"ל רק בהיבט המספרי לא מבין מדוע אנחנו כאן", אמר והוסיף: "יש פה בעיה מוסרית וגם בעיה דמוקרטית - חברה שמרקיבה את עצמה מבפנים, אנחנו לא נעמוד בזה בסוף".
פעילות ציבורית
למרות ששטרן הוא חניך מוסדות הציונות הדתית, הוא הפך לדמות שנויה במחלוקת בקרב הציבור הדתי ובקרב המתנחלים בשל שירותו כקצין בכיר בצה"ל בעת תוכנית ההתנתקות וחלק מהחוגים הדתיים ביקרו אותו בצורה חריפה על שהשתתף בביצוע התוכנית. שטרן הצהיר פעמים רבות שבכוונתו לסגור את ישיבות ההסדר או לצמצם את היקף פעילותן. במסגרת זו, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008.
בסוף שנת 2012 הצטרף לרשימת "התנועה" בראשות ציפי לבני ושובץ במקום הרביעי ברשימתה לכנסת, ובשל כך הישעה עצמו מתפקידו כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.
שטרן נבחר לכהן בכנסת ה-19, והחל לפעול כיו"ר שדולת דת ומדינה, יו"ר השדולה למען חיילים יוצאי אתיופיה וכיו"ר השדולה הפרלמנטרית של ניצולי השואה ביחד עם חברי הכנסת דב חנין ויפעת קריב. לשדולה הצטרפו עם תחילת פעילותה למעלה מ-20 חברי הכנסת ופעילותה החלה במרץ 2013, עוד לפני הקמת הממשלה, במאבק להגדלת המשאבים לרווחת הניצולים בישראל.
לאחר הקדמת הבחירות לכנסת העשרים בדצמבר 2014, הודיע שטרן על פרישתו ממפלגת התנועה, ולאחר כחודש הודיע על הצטרפותו ליש עתיד. הוא הוצב במקום ה-12 ברשימת המפלגה לכנסת.