קורות חיים

עם סיום לימודי הדוקטורט שב לארץ והחל ללמד בחוג לפילוסופיה בבית הספר לחינוך ובבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1995 הצטרף למחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. כתב יותר מ-100 מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל, פרסם שני ספרים וערך שישה ספרים. שימש כעמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. בסוף שנות ה-80' נמנה עם מייסדי הפורום לצדק חברתי ולשלום שפעל בחסות המרכז הבינלאומי לשלום.

בשנת 1992, עם ניצחונה של מפלגת העבודה בבחירות הכלליות, התבקש להצטרף לצוות מאה הימים, שניסח עקרונות בתחומים שונים של מדיניות ציבורית. הצוות שבראשותו ניסח את ההמלצות לשיפור מערכת החינוך. מאז שנת 2005 משמש חבר בוועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג, במסגרת האגודה לזכויות האזרח.

יונה הוא בין מקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית ופעיל למען צדק חלוקתי בקרקעות ובדיור. חבר בהנהלה של יוזמת ז'נבה. כיהן כיו"ר עמותת מעיינות, שאותה יזם וניהל ד"ר מאיר בוזגלו, וששמה לה למטרה לקדם את לימודי המתמטיקה בשכונות ובעיירות פיתוח. משמש גם חבר הנהלה במרכז אדוה, מכון לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי.

בקיץ 2011, עמד יחד עם פרופסור אביה ספיבק, בראש הצוות ספיבק-יונה, שייעץ למחאת האוהלים. צוות זה, שהורכב מוועדות מומחים עצמאיות, הוקם כחלופה לוועדת טרכטנברג. עבודת הצוותים תועדה בספר "אפשר גם אחרת: מתווה לכינונה של חברה מתוקנת", בעריכת יונה וספיבק. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הודיע על התמודדותו לרשימת מפלגת העבודה.

ב-2012 הצטרף למפלגת העבודה והודיע על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות לרשימת המפלגה לכנסת ה-19. לאחר הבחירות, הוצב במקום ה-20, אך לא נבחר לכנסת.

ב-2015 התמודד בשנית בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-20, והוצב במקום ה-23 ברשימת המחנה הציוני, לאחר שזכה ב-11,972 קולות.