קורות חיים

לבנת נבחרה לכנסת ה-13 מטעם הליכוד ב-1992. במהלך כהונתה פעלה רבות לקידום מעמד האישה: כיהנה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן, יו"ר ועדת המשנה לייצוג נשים וכן חברה בוועדת החינוך והתרבות, ועדת העבודה והרווחה, הוועדה לביקורת המדינה והוועדה לנושאי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.

עם כינון ממשלת נתניהו ב-1996 מונתה לבנת לשרת התקשורת. בקדנציה הובילה מהלכים חשובים לפתיחת שוק התקשורת לתחרות, ביניהם הוספת מפעיל סלולרי שלישי, קידום חברת הלווין וביטול השליטה הבלעדית של "בזק" בתחום השיחות לחו"ל.

לאחר בחירות 1999 כיהנה לבנת כחברה בוועדת החינוך והתרבות, בוועדה לקידום מעמד האשה ובוועדת הכספים. לבנת נחשבה בליכוד כחברה במחנה שרון, ומתנגדת לבנימין נתניהו. עם זאת גם כשהיו לה הזדמנויות בעבר להתמודד מולו על ראשות התנועה, נמנעה בנימוק כי אינה רוצה לפגוע באחדות התנועה.

עם כינון ממשלת שרון במארס 2001 מונתה לבנת לתפקיד שרת החינוך. עם כניסתה לתפקיד הפסיקה את השימוש בתוכנית העברית כמכלול להוראת הקריאה, אחרי שתוכנית זו הוכיחה חוסר יעילות במשך אחת עשרה שנים. בשנת 2003 יזמה את חלוקת פנקס זכויות התלמיד ואחריותו לתלמידים.

לבנת ניסתה בשנת 2005 ליישם תוכנית רפורמה בבתי הספר המבוססת על דו"ח ועדת דברת, אולם לא הצליחה. בנוסף, היא לא הצליחה למנוע קיצוצים חוזרים ונשנים בתקציב המשרד, קיצוצים שכללו פיטורים המוניים. במהלך כהונתה נקשר לשמה הוספת תכנים ימניים לתכניות הלימוד.

לקראת משאל המתפקדים בליכוד ב-2004 נענתה לבנת לדרישת אריאל שרון והביעה תמיכה בתוכנית ההתנתקות. "התוכנית עומדת בניגוד לכל מה שהתחנכתי עליו", אמרה אז, "אבל צריך לראות את התמונה הכוללת. העם מבקש הזדמנות לשינוי, ומה שמוצע כאן נותן תקווה לאופציה שתביא לפריצת דרך במשא ומתן". למרות קרבתה לשרון, לא עברה לבנת אל מפלגת קדימה. ב-14 בינואר 2006 התפטרה לבנת מתפקידה כשרת החינוך, עקב פרישת הליכוד מהקואליציה.

לאחר בחירות 2006 כיהנה לבנת כחברה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, הוועדה למאבק בנגע הסמים, וכן בוועדה לענייני ביקורת המדינה. במהלך הקדנציה יזמה, יחד עם ח"כ מיכאל מלכיאור מהעבודה, חוק המסדיר את פעילותן ואת תקצובן של המכינות הקדם צבאיות.

בבחירות 2009 הוצבה במקום ה-13 ברשימת הליכוד לכנסת. לאחר הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו קיבלה את תיק התרבות והספורט, שהופרד ממשרד המדע, התרבות והספורט. במהלך כהונתה נקלעה לעימות עם ארגוני שחקנים ואמנים, בעקבות יציאתה החד-משמעית נגד השחקנים שביקשו להחרים הצגות שיתקיימו בהיכל התרבות באריאל, ובמיוחד לאחר שהודיעה בתגובה כי משרדה ישלול תמיכה בכל מי שיסרב להופיע "בכל מקום בארץ", וכן יעניק מענקים מיוחדים ל"יצירות ציוניות".

בשנה האחרונה נאבקה לבנת על מנת שיאזכרו את רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן במשחקי לונדון 2012, אך מאמציה כשלו. ב-27 ביולי 2012, בטקס הפתיחה של התחרות, בזמן נאום נשיא הוועד האולימפי, עמדה לבנת לדקת דומייה כשסרט שחור על זרועה.