קורות חיים

את דרכו הפוליטית החל הנגבי כפעיל בליכוד כסטודנט. הוא כיהן כיו"ר הסתדרות הסטודנטים בירושלים ב-1979, ובשנים 1980-1982 כיהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. ב-1984 מונה ליועץ לשר החוץ יצחק שמיר ולאחר מכן כמנהל לשכתו כשהתמנה לראש ממשלה. ב-1988 נבחר הנגבי לכנסת מטעם הליכוד. במהלך תקופתו בליכוד נחשב לאחד האישים החזקים במפלגה, ואף כונה "מלך המרכז" בשל התמיכה הרבה לה זכה במרכז המפלגה ובקרב פעילי השטח שלה.

עם כינון ממשלת נתניהו ביולי 1996 מונה הנגבי לשר הבריאות, ובהמשך מונה לשר המשפטים במקום יעקב נאמן. במרץ 2001 מונה לשר לאיכות הסביבה בממשלת שרון.

ב-1997 פורסם תחקיר בעיתון "הארץ", לפיו הנגבי קיבל מעמותת "דרך צלחה", אותה הקים כדי לקדם חקיקה בעניין המלחמה בתאונות הדרכים, הטבות כספיות שונות. למעשה הואשם כי השתמש בכספי העמותה לצרכיו הפרטיים. המשטרה המליצה להעמידו לדין בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. בתום הליך ארוך הוחלט להעמידו לדין על עבירות מרמה והפרת אמונים בלבד.

ב-2001 החליט היועץ המשפטי לממשלה לא להגיש כתב אישום נגד הנגבי בפרשה, מחוסר ראיות ומחוסר יכולת להוכיח אשמה. ב?2003 מונה לשר לביטחון הפנים - תפקיד שבמסגרתו הורה בין היתר למשטרה לאפשר עליית יהודים להר הבית.

כעבור כשנה השעה עצמו הנגבי מהתפקיד בעקבות החקירה נגדו בפרשת המינויים הפוליטיים (ראו בהמשך), ומונה תחת זאת לשר במשרד ראש הממשלה.

בנובמבר 2005 מונה הנגבי ליו"ר זמני של הליכוד בעקבות פרישת יו"ר הליכוד אריאל שרון מהמפלגה והקמת קדימה, אולם כעבור חודש הודיע בעצמו על הצטרפותו לקדימה. "הלב אמר להישאר בבית הפוליטי שבו גדלתי", אמר הנגבי, "אבל ההיגיון הממלכתי אמר להצטרף למהלך הפוליטי ההיסטורי לצידו של ראש הממשלה". הנגבי, שהתנגד לתוכנית ההתנתקות, הודה כי "בעמדות המדיניות שלי יש תזוזה מתמשכת לאורך השנים".

בבחירות ב-2006 מוקם במקום התשיעי ברשימת קדימה לכנסת, בה שימש כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. בבחירות 2009 הוצב במקום הרביעי ברשימת קדימה לכנסת. אף שקדימה לא הצטרפה לממשלה, המשיך בתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, לאחר שמפלגת העבודה החליטה שלא למנות נציג מטעמה לתפקיד. בכך, היה ליו"ר הראשון של ועדה זו שהוא מטעם האופוזיציה.

באוגוסט 2004 הגיש מבקר המדינה אליעזר גולדברג, דו"ח שעסק במינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה בעת כהונת הנגבי. לטענת הדו"ח, נעשו במשרד עשרות מינויים פוליטיים, ובהם גם מינויים למשרות פיקטיביות. משפטו נפתח בשנת 2006 בבית משפט השלום בירושלים וכלל אישום בעברות של הפרת אמונים, עדות שקר ושוחד בחירות. ב-2008 נדחתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הצעה של פרקליטיו להסדר טיעון.‏

ביולי 2010 ניתנה הכרעת הדין: הנגבי הורשע בעדות שקר בפני ועדת הבחירות המרכזית בעניין אחריותו לפרסום בעלון פנימי של מרכז הליכוד. בנובמבר 2010 החליט בית כי יוטל על הנגבי קלון, ועקב כך הושעתה חברותו בכנסת. כעבור כחודש מסר הנגבי מכתב התפטרות מהכנסת.

מאמצע שנת 2011 לערך, הוא הועסק על ידי חברת תעש בתפקיד יועץ וכן לימד בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. ביולי 2012 הודיע הנגבי על עזיבת קדימה ושובו לשורות הליכוד. בפריימריז במפלגה בנובמבר 2012 הגיע למקום ה-19 ושובץ במקום ה-26 ברשימת הליכוד-ביתנו. לאחר הבחירות מונה הנגבי ליו"ר ועדת הכנסת ובסוף שנת 2014 סיים את תפקידו כיו"ר ועדת הכנסת ומונה לסגן שר החוץ. הא מוקם במקום ה-12 ברשימת הליכוד לכנסת ה-20.