logo

קורות חיים

מערכת וואלה חדשות22/12/2012 - 21:58
OG חדשות
OG חדשות צילום: מערכת וואלה, וואלה

שטייניץ נולד וגדל ביישוב רמות השבים בשרון. לאחר שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת גולני, השלים תואר ראשון ושני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט בפילוסופיה, שנושאו "מנקודת מבט רציונליסטית", עשה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. בתום לימודיו, בשנת 1993, הוענקה לו "מלגת אלון", הנחשבת לפרס היוקרתי ביותר לדוקטורים צעירים בישראל, והוא החל ללמד פילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הוא פרסם כמה ספרים בפילוסופיה.

במסגרת תפקידיו בצבא ובכנסת התעניין שטייניץ בנושאים של תפיסת הביטחון של ישראל, טקטיקה ואסטרטגיה צבאית. שטייניץ כתב מספר מאמרים בנושאים אלה לבטאון הצבאי "מערכות".

קריירה פוליטית - מהשמאל ליכוד

בשנות ה-80 היה שטייניץ חבר בשלום עכשיו, ואף נפגע מהרימון שהשליך יונה אברושמי וממנו נהרג אמיל גרינצווייג בהפגת הארגון בפברואר 1983. ב-1994 שינה את נטייתו הפוליטית ועבר לצד הימני של המפה, בעקבות ביקורתו על הסכמי אוסלו.

שטייניץ ייסד יחד עם חיים אסא (יועצו לביטחון לאומי של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל) צוות חשיבה אסטרטגי לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל. הצוות הציג את ניתוחיו ומסקנותיו לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, וכן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולבכירי מערכת הביטחון. בשנים 1999-2004 כיהן שטייניץ כנשיא "האגודה לזכות הציבור לדעת".

ביולי 1999 הושבע שטייניץ לחבר כנסת מטעם הליכוד במקומו של נתניהו שהתפטר. הוא כיהן כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון, וכן כחבר בוועדת הכלכלה, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החוקה, בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. לאחר בחירות 2003 מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, והפשיך גם בוועדות נוספות. הוא המשיך בפעילותו בכנסת גם בשנים הבאות, לאר שהגיע פעמיים ברציפות במקום התשיעי בפריימריז בליכוד.

שטייניץ נחשב כמי שהצליח ליצור סדר יום עצמאי לוועדת החוץ והביטחון, והרבה לתחקר בכירים במערכת הביטחון. סמשגרת תפקידו הרבה להתריע על הסכנה הטמונה בהתעצמותה הצבאית של מצרים והצטיידותה בנשק אמריקני חדיש, וטען שיש להתכונן לאפשרות של מלחמה בחזית הדרומית‏. בדיון על תוכנית ההתנתקות, שבה תמך‏[8], הוביל את המאבק הפרלמנטרי והציבורי נגד מסירת ציר פילדלפי לידי מצרים.

שר אוצר

לאחר הבחירות ב-2009 מינה ראש הממשלה נתניהו את שטייניץ לשר האוצר. הוא נכנס לתפקידו בעת שהמשק הישראלי והמשק העולמי נמצאים במשבר, ותחילת כהונתו התאפיינה בהעלאת מסים. הוא התבטא פעמים רבות בעד הגדלת המיסוי על אוצרות הטבע של מדינת ישראל, ויחד עם ח"כ שלי יחימוביץ' מהעבודה הוביל את התמיכה בוועדת ששינסקי לגביית מס על רווחי הנפט. הוא ביטל הטבות מס על כריית אוצרות הטבע בים המלח והגיש תביעה נגד חברת כי"ל על עיוותי מס בעבר והכפיל את הסכום אותו משלמות חברות סלולריות עבור התדרים.

במהלך כהונתו, בשנת 2011, התקיימה שביתת רופאים במשך ארבעה וחצי חודשים, והסתיימה בחתימת הסכם קיבוצי ששיפר את תנאי העסקתם תוך מתן עדיפות לבתי החולים בפריפריה. בקיץ 2011 התמודד שטייניץ עם גילויי המחאה הנרחבים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה ויוקר המחיה בישראל. בתחילת המאבק שלל שטייניץ את טענות המפגינים, אך עם התגברות ההפגנות, לרבות קולות מהקואליציה שקראו להדחתו, הגמיש את יחסו למחאה, ונקט צעדים לריצוי המוחים, כגון הורדת מס לשם צמצום העלאת מחיר החשמל.‏ בעקבות מינויה של ועדת טרכטנברג טיפל במימוש המלצותיה בנושאים הקשורים למשרדו, כגון מסים.

במהלך כהונתו שם שטייניץ דגש על פיתוח העסקים עם כלכלות מתפתחות ובעיקר עם סין והודו. ביולי 2012 חזר שטייניץ למהלך של העלאת מסים, במסגרתו הועלה מס קנייה על סיגריות ובירה, המע"מ הועלה ל-17% והועלו שיעורי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.

שטייניץ ידוע כחובב שחמט, והוא קרוב משפחה של וילהלם שטייניץ, ראשון אלופי העולם בשחמט.