משה זלמן פייגלין נולד בחיפה וגדל ברחובות. הוא למד בישיבה התיכונית אור עציון, שירת בצה"ל כקצין בהנדסה קרבית והשתחרר בדרגת רב-סרן. לאחר שחרורו הקים חברת גלישת מצוקים. במקביל הקים חברת הזנק, שאת הבעלות עליה העביר לחברו בזמן הסכמי אוסלו, עקב פעילותו בתנועת "זו ארצנו" שהקים עם בני אלון ושמואל סאקט כדי להיאבק בהסכמים.
"זו ארצנו" תמכה במרי אזרחי בלתי אלים וערכה הפגנות מבלי לבקש רישיון הפגנה מהמשטרה, שבמהלכן התעמתו אנשי התנועה כמה פעמים עם שוטרים. באוגוסט 1995 נעצר פייגלין במהלך הפגנה, והוא הורשע בהתקהלות אסורה. ב-1997 הורשע בעבירת המרדה בעקבות קריאתו לתפוס מאחזים ביהודה ושומרון ולחסום צמתים. הוא נדון ל-18 חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשים בפועל - אותם ריצה בעבודות שירות. באוגוסט 2000 נעצר שוב לאחר שניסה להיכנס להר הבית בכוונה להתפלל שם. הוא הורשע בהתקהלות אסורה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
בליכוד
ב-2000, הקים פייגלין את חטיבת "מנהיגות יהודית" בליכוד, שפעלה להצבתו כמועמד הליכוד לראשות הממשלה. אנשיו בליוד כונו בשם "הפייגלינים". בהתמודדות לקראת הבחירות ב-2003, זכה בקולותיהם של 3.5% ממתפקדי הליכוד. למרות התבוסה, הוא המשיך להתמודד והצהיר שימשיך עד שינצח. בבחירות המקדימות לרשימת המפלגה הגיע למקום ה-39, אולם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית החליט לפסול את מועמדותו בשל הקלון שבהרשעתו. בהמשך קבע שופט בג"ץ יעקב טירקל כי בהרשעה אין קלון, אולם פסילתו נותרה בעינה מסיבות טכניות - משום שלא פנה בעצמו לוועדת הבחירות לבירור עניין הקלון, כנדרש בחוק.
בפריימריז בליכוד לקראת בחירות 2006 כבר זכה פייגלין ב-12.4% מקולות המתפקדים, והגיע למקום השלישי אחרי בנימין נתניהו וסילבן שלום. במקביל, החלו נסיונות של מקורבי נתניהו להדיחו מהליכוד ולמנוע את התמודדותו לכנסת. בעקבות הלחצים הסיר פייגלין את מועמדותו לכנסת. את הצעד הזה נימק בכך שבמתכונתה הנוכחית של הכנסת הוא מעדיף לפעול מחוצה לה. בפריימריז הבאים לראשות הליכוד, ב-2007, כבר זכה פייגלין ב-23.4% מקולות המתפקדים, שני רק לנתניהו.
לקראת הבחירות ב-2009 קיים פייגלין קמפיין תחת הסיסמה "פייגלין, אפשר להאמין". על אף שנתניהו פעל בדרכים שונות להקטנת כוחו, נבחר פייגלין למקום ה-20 ברשימת המועמדים לכנסת, הנחשב ריאלי. ואולם, בדצמבר 2008 התקבלה עתירה לוועדת הבחירות של הליכוד שהגיש אופיר אקוניס, בעקבותיה נדחק פייגלין למקום ה-36 הבלתי ריאלי. פייגלין החליט לא לערער על ההחלטה בטענה שאין לו אמון במערכת המשפט. בבחירות לראשות הליכוד בינואר 2012, זכה פייגלין לכ-23.2% מקולות הבוחרים, שני לנתניהו, ובפריימריז לרשימה הגיע להישג השיא שלו - מקום 15, המבטיח לו ככל הנראה חברות בכנסת הבאה.
פייגלין הוא בעל תפישה ימנית מדינית מובהקת, אותה פרש בין היתר בספרים ומאמרים רבים שכתב. הוא מתנגד עקרונית להקמת כל ישות פלסטינית וקורא לטרנספר מרצון של כל הערבים משטחי ישראל - אך מתנגד לטרנספר בכוח, של יהודים או ערבים. לצד זאת, הוא מציג עצמו כמייצג את ערכי הליברליזם: טוען שיש לגלות סובלנות כלפי מרי אזרחי וסרבנות מצפון (משני הצדדים), מתנגד לחקיקה דתית, ואף הביע תמיכה בלגליזציה של סמים קלים.