קורות חיים

מ-1978 חבר ריבלין במועצת עירית ירושלים. בשנים 1986-1981 כיהן כחבר מועצת המנהלים של אל-על. בשנים 1985-1988 כיהן ריבלין כיו"ר המוסד לבטיחות וגהות. ב-1986 נבחר לכהן כיו"ר סניף החירות בירושלים, וב-1988 נבחר לראשונה לכנסת מטעם הליכוד. ב-1992 לא נבחר לכנסת, אך ביולי 1996 נכנס לכנסת במקום חבר הכנסת בן-אלישר שפרש ממנה. ב-1999 מונה ליו"ר סיעת הליכוד.

במרץ 2001 מונה ריבלין לשר התקשורת בממשלת שרון. הוא נאלץ לוותר על תיק המשפטים כיוון שהתנהלה נגדו חקירה. התיק נסגר מאוחר יותר מפאת חוסר אשמה.

ב-19 בפברואר 2003 נבחר ריבלין לכהן כיושב ראש הכנסת ה-16. בזמן כהונתו כיו"ר הכנסת קרא לאחדות וציות לחוק, אף שהתנגד לתכנית ההתנתקות של אריאל שרון.

באפריל 2007 הכריז ריבלין כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא מדינת ישראל, לאחר סיום כהונתו של משה קצב. בסיבוב הראשון של ההצבעה לנשיאות בכנסת, שהתקיימה ב-13 ביוני 2007, הגיע למקום השני (37 קולות לעומת 58 קולות לשמעון פרס). ריבלין החליט לפרוש ולא להתמודד סיבוב נוסף, וקרא לחבריו בכנסת לתמוך פה אחד בשמעון פרס.

בדצמבר 2008 נערכו בחירות פנימיות בליכוד, וריבלין נבחר במקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת ה-18. ב-2009 מונה ריבלין בפעם השנייה ליו"ר הכנסת.