קורות חיים

ברק השתחרר מהצבא במהלך שנות ה-60', וב-1968 הוא סיים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. עשר שנים לאחר מכן הוא סיים תואר שני בניתוח מערכות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. במהלך תקופת לימודי התואר הראשון הוא השתתף במלחמת ששת הימים ולחם בגזרת סיני ולאחר מכן ברמת הגולן. משהשלים את התואר הראשון וגם עבד במכון ויצמן, גויס ברק לשירות קבע בסיירת מטכ"ל. הוא עבר קורס מפקדי פלוגות, ביצע הסבה לשריון ושירת בגזרת תעלת סואץ לקראת תום מלחמת ההתשה.

לאחר ששימש כסגן מפקד סיירת מטכ"ל, ב-1971 מונה ברק למפקד הסיירת ופיקד על שורת מבצעים, ובהם שחרור חטופי מטוס סבנה וחטיפת קצינים סורים בכירים לשם שחרור שבויים ישראלים. הוא השתתף גם במבצע "אביב נעורים" לחיסול גורמי טרור פלסטינים בביירות ב-1973. במהלך שירותו ביחידה הפך ברק לחייל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל, לאחר שזכה בארבעה צל"שים ובעיטור מופת נוסף, כולם בגין אומץ לב והצטיינות במבצעים.

במלחמת יום הכיפורים פיקד ברק על גדוד טנקים מאולתר. אחרי המלחמה הוא פיקד על קורס מפקדי טנקים ועל חטיבה 401, מונה לראש מחלקת המחקר של אגף המודיעין ושימש כעוזר ראש אמ"ן למבצעים. ב-1979, עם שובו מלימודיו בארה"ב, קודם ברק לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד עוצבת עמוד האש. לאחר מכן הוא היה מפקד עוצבת סיני ושימש במקביל כמפקד קורס מג"דים. ב-1982 קודם ברק לדרגת אלוף ומונה לראש אגף בתכנון בצה"ל, ובמלחמת לבנון הוא היה סגנו של מפקד הגיס המזרחי. ב-1983 מונה ברק לראש אגף המודיעין, ובחלוף שלוש שנים הוא מונה לאלוף פיקוד המרכז.

בין 1987 ל-1991 הוא שימש כסגן הרמטכ"ל, ובאפריל 1991 הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה לרמטכ"ל ה-14 של צה"ל – תפקיד שמילא עד תחילת 1995. במהלך כהונתו כרמטכ"ל נערך צה"ל מחדש ברצועת עזה ובאזור יריחו בהתאם להסכמי אוסלו א', נהרגו חמישה חיילים במסגרת "אסון צאלים ב'", והתנהל מבצע "דין וחשבון" בדרום לבנון.

ביולי 1995, מספר חודשים לאחר פרישתו מצה"ל, מונה ברק לשר הפנים בממשלת יצחק רבין. אף שנחשב ל"מינוי אישי" של רבין ושמעון פרס, הוא נמנע בהצבעה על אישור הסכם אוסלו ב' מפני שהתנגד לעיקרון ה"פעימות". בנובמבר 1995, לאחר הירצחו של רבין, מונה ברק לשר החוץ בממשלת פרס. ב-1997, כשנה לאחר שפרס הפסיד לבנימין נתניהו בבחירת לראשות הממשלה, נבחר ברק להנהיג את מפלגת העבודה.

ב-1999 הוא נבחר לראשות הממשלה. במהלך כהונתו, שנמשכה פחות משנתיים, נסוג צה"ל מדרום לבנון, והחלה האינתיפאדה השנייה לאחר כישלון שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים. בבחירות לראשות הממשלה ב-2001 הובס ברק על ידי אריאל שרון ובעקבות זאת נטל פסק זמן מהחיים הפוליטיים. הוא פנה לעסקים פרטיים וערך הרצאות ברחבי ארה"ב.

ב-2007, פחות משנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, שב ברק לפוליטיקה, נבחר ליו"ר מפלגת העבודה ומונה במקום עמיר פרץ לשר הביטחון בממשלת אהוד אולמרט. לאחר הבחירות לכנסת ב-2009 חברו נציגי מפלגת העבודה לממשלה בראשות בנימין נתניהו, וברק נותר שר הביטחון. במהלך 2011 פרשו ברק וארבעה חברי כנסת נוספים ממפלגת העבודה והקימו את מפלגת עצמאות, שמתמודדת באופן עצמאי בבחירות לכנסת ה-19. ב-26 בנובמבר 2012 הודיע ברק על פרישתו מהחיים הפוליטיים. והותיר את המפלגה ללא מנהיג.