
ראש מפלגת יחד - העם איתנו.
ממוקם במקום ה-1 ברשימה לכנסת ה-20.
אלי ישי נולד ב-1962 בירושלים, כבן שני מבין שמונת ילדיהם של ציון ואיווט-פורטונה ישי, שעלו מטוניסיה.
שירת בצה"ל תחילה כטנקיסט וכמש"ק דת ביחידת תובלה.
הוא נשוי, אב לחמישה ומתגורר בירושלים.
דרכו לצמרת
הוא בוגר ישיבת חורב, ישיבת "פורת יוסף" בירושלים וישיבת הנגב בנתיבות. לאחר שירותו הצבאי למד מסגרות ועבד במוסך כרתך ומסגר.
החל את דרכו הפוליטית החל ב-1984 כעוזר נציג ש"ס במועצת עיריית ירושלים, נסים זאב. בשנים 1987-1988 כיהן במועצת עיריית ירושלים. בעבודתו בעיריית ירושלים הכיר ישי את אריה דרעי, ומונה להיות עוזרו במשרד הפנים בשנים 1988-1990. לאחר מכן מונה למזכ"ל ש"ס וכיהן בתפקיד עד 1996. בשנים 1994-1996 כיהן כמנכ"ל "אל המעיין", רשת החינוך של ש"ס.
בבחירות 1996 מוקם ישי במקום החמישי ברשימת ש"ס, ונבחר מטעמה לכנסת. אריה דרעי, אז עוד יו"ר ש"ס, התנגד למינויו לשר בממשלת נתניהו, אולם הרב עובדיה יוסף החליט לאשר את מינויו לתפקיד שר העבודה והרווחה.
יו"ר ש"ס
לאחר בחירות 1999 פרש אריה דרעי מכל תפקידיו בש"ס, עקב הרשעתו בשוחד ומרמה. ישי מונה במקומו ליו"ר ש"ס הזמני, וניהל את המו"מ הקואליציוני עם ישראל אחת. הוא מונה לשר העבודה והרווחה בממשלת ברק. באוגוסט 1999 מונה באופן רשמי על ידי מועצת החכמים של ש"ס כיו"ר התנועה.
השנה הראשונה של ממשלת ברק התאפינה במשברים בלתי פוסקים בין ש"ס לשותפתה לקואליציה, מרצ. עיקר החיכוכים נבעו ממאבקי השליטה של רשת החינוך התורני של ש"ס, "אל המעיין", ששר החינוך שריד דרש להחיל עליה פיקוח הדוק. שרי ש"ס הודיעו פעמיים על התפטרותם, וחזרו בהם, אולם ביוני 2000 התפטרו שרי ש"ס בפעם השלישית והאחרונה מהממשלה, בנימוק של חילוקי דיעות מדיניים עם ראש הממשלה ברק ערב פסגת קמפ דיוויד.
שר הפנים, שר התמ"ת ושוב שר הפנים
עם כינון ממשלת שרון במרץ 2001, חזרה ש"ס לקואליציה וישי מונה לשר הפנים. בכך הצליח ישי להשוות את הישגו לזה של קודמו בהנהגת ש"ס, אריה דרעי.
בבחירות 2003 איבדה ש"ס מכוחה. ראש הממשלה אריאל שרון העדיף את שינוי על פני ש"ס בהרכבת קואלציה, וישי נשלח אל ספסלי האופוזיציה עד לסוף כהונת הכנסת ה-16. ישי, כמו כל סיעת ש"ס התנגד לתוכניות ההתנתקות של אריאל שרון.
אל הממשלה חזר ישי לאחר בחירות 2006, בהן הוביל את ש"ס ל-12 מנדטים. הוא התמנה לסגן ראש הממשלה ושר התמ"ת בממשלתו של אהוד אולמרט, ובתפקידו זה ביטל את תוכנית וויסקונסין והקים את הרשות לסחר הוגן. בשנת 2007 היה ישי בין העותרים לבג"ץ נגד מצעד הגאווה בירושלים, ואף הכריז כי "הומואים ולסביות הם אנשים חולים". ישי התבלט גם כאחד השרים הניציים בממשלה, ובמהלך מבצע "עופרת יצוקה" בסוף 2008 הוא קרא "להחריב את עזה".
ב-2009 חזר ישי לתפקיד שר הפנים, עם הצטרפות ש"ס לממשלת נתניהו השנייה. כהונתו זו זכורה בעיקר בשל מאבקו הנמרץ למען גירוש עובדים זרים לא חוקיים מישראל ונגד המסתננים מאפריקה. כמו כן, הוא מצא עצמו תחת ביקורת ציבורית נרחבת עקב אחריותו על שירותי הכבאות וההצלה שכשלו בהתמודדות עם שריפת הענק בכרמל בדצמבר 2010. מבקר המדינה קבע כי ישי נושא באחריות מיוחדת לכשלים שנמצאו במערך שירותי הכבאות וההצלה.
פרישה מש"ס והקמת מפלגה חדשה בראשותו
באוקטובר 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, חזר אריה דרעי להנהגת ש"ס, לצדם של ישי ואריאל אטיאס, אך ישי הוא זה שמוקם במקום הראשון ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת.
במאי 2013 מונה דרעי ליו"ר תנועת ש"ס, ובעקבות זאת התפתח משבר בין השניים.
בדצמבר 2014 פרש ישי מש"ס והכריז על הקמת מפלגה חדשה המתמודדת בבחירות לכנסת ה-20 בשם יחד - העם איתנו.