מפלגת הגמלאים הראשונה שניסתה להיבחר לכנסת היא גיל (גמלאי ישראל לכנסת). המפלגה, שהוקמה על ידי נאוה ארד ומשה שרוני, התמודדה בבחירות לכנסת ה-14 ב-1996, אך לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-15 ב-1999 התמודדה מפלגה בשם כוח לגמלאים, בהנהגת גדעון בן ישראל ונאוה ארד, אך גם היא לא עברה את אחוז החסימה. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 ב-2006 תכננו נציגי הגמלאים להשתלב ברשימת קדימה לכנסת, אך משלא צלח הדבר הם עשו שימוש בפלטפורמה של מפלגת גיל והתמודדו לכנסת באופן עצמאי.
המפלגה, בהנהגת רפי איתן, זכתה בשבעה מנדטים ונחשבה להפתעת הבחירות. סיעת הגמלאים חברה לקואליציה עם קדימה, ושני נציגים מטעמה מונו לשרים בממשלת אולמרט: יו"ר המפלגה איתן (שר לענייני גמלאים) ושלמה בן-יזרי (שר הבריאות). במהלך שנת 2008 פרשו שלושה מחברי סיעת גיל והקימו סיעה עצמאית בכנסת. מספר חודשים לאחר הפרישה התאחדו שתי הסיעות מחדש, ואחד משבעת הח"כים הקים סיעת יחיד. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 ב-2009 רעננה המפלגה את רשימתה, ונכללו בה בין השאר העיתונאי גדעון רייכר, חבר הכנסת לשעבר יוסי כץ והפזמונאית שמרית אור. עם זאת, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-19, עבר איתן לכהן כנשיא המפלגה, ובראש הרשימה לכנסת הועמד אפרים לפיד, דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל לשעבר.