לפי המצע שהוצג לפני הבחירות לכנסת ב-2009, קדימה תחתור להסדר מדיני שבמסגרתו תוקם מדינה פלסטינית לצד ישראל, נוכח "האינטרס בקיום ישראל כמדינת לאום יהודית". במסגרת תכנית שהציג במאי 2011 הציע שאול מופז הסדר בשלבים. בשלב הראשון תוקם מדינה פלסטינית מפורזת בגבולות זמניים בכ-60% משטחי הגדה המערבית, ייקבע מנגנון ערבות בינלאומי לכך שבמסגרת הסכם הקבע יהיה שטח המדינה הפלסטינית זהה בגודלו לשטחי 1967, הקהילה הבינלאומית תכיר בריבונות ישראל בגושי ההתיישבות, ויתנהל מו"מ ב"סוגיות הליבה": ירושלים, פליטים והסדרים ביטחוניים. השלב השני יכלול את יישום הסכם הקבע שיושג, "סופיות התביעות והסכסוך ופתיחת הפרוזדור לשלום אזורי". לפי מופז, הסדר בסוגיית ירושלים יתבסס על העקרונות הבאים: "לא תהיה חזרה לגבולות 1967, ככלל תישמר הריבונות הישראלית בירושלים, גמישות בניהול חיי היום-יום בשכונות הלא יהודיות ושמירת הסטטוס קוו בגישה למקומות הקדושים תוך הבטחת חופש פולחן לכל". בתכנית גם נאמר ש"פתרון בעיית הפליטים יהיה על בסיס היוזמה הקנדית המציעה השקעה בפליטים במקום מושבם באמצעות מנגנון בינלאומי שיתמקד בפתרונות ושיקום שאינם כוללים שיבה לתחומי ישראל".
דגל נוסף שקדימה בהנהגת מופז מניפה הוא שוויון בנטל. המפלגה תומכת בקידומו באמצעות יישום המלצות "ועדת פלסנר" בנוגע לגיוס חרדים לשירות צבאי או אזרחי (המלצות שלא אומצו על ידי הממשלה). עוד דגל הוא שינוי שיטת הממשל בישראל "בצורה שתבטיח יציבות ומשילות". במצע קדימה לבחירות הקודמות גם נאמר, שהמפלגה תפעל לכינון חוקה ש"תעגן את מוסדות השלטון וערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".