הליכוד בראשות מנחם בגין חולל ב-1977 מהפך פוליטי והקים לראשונה ממשלה, לאחר 29 שנות שלטון של תנועת העבודה. בגין כיהן כראש הממשלה מאז ועד 1983. במהלך הקדנציה הראשונה שלו הוא כונן הסכם שלום עם מצרים, ואילו במוקד הקדנציה השנייה שלו עמדה מלחמת לבנון (הראשונה). ב-1983 פרש בגין מהחיים הפוליטיים, ויצחק שמיר נבחר להנהיג את הליכוד ומונה לראש הממשלה. לאחר הבחירות לכנסת ב-1984 הוקמה ממשלת אחדות לאומית עם מפלגת העבודה, ובמסגרתה כיהן שמיר כראש הממשלה בין 1986 לבין 1988. ממשלת האחדות, שהתמודדה עם משבר כלכלי חריף, בלמה את האינפלציה הגואה במשק ונוסף על כך צמצמה את נוכחות צה"ל בלבנון. גם בין 1988 לבין 1992 כיהן שמיר כראש הממשלה בתחילה כראש ממשלת אחדות עם מפלגת העבודה ולאחר מכן כראש ממשלת ימין צרה. במהלך כהונתו עודד שמיר את מפעל ההתנחלויות ביהודה ושומרון, הוביל את מדיניות ההבלגה הישראלית במלחמת המפרץ ונטל חלק בוועידת מדריד. ב-1992 איבד הליכוד את השלטון לטובת מפלגת העבודה, וב-1993 נבחר בנימין נתניהו להנהיג את מפלגת הימין. ב-1996 ניצח נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, והליכוד שב לשלטון למשך כשלוש שנים. מ-1999 עד 2005 הנהיג את הליכוד אריאל שרון, שב-2001 גם נבחר לראשות הממשלה. ב-2005, לאחר פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה במסגרת תכנית "ההתנתקות", פרש שרון מהליכוד והקים מפלגה חדשה. נתניהו שוב נבחר ליו"ר הליכוד, וב-2006 נחלה המפלגה הפסד בבחירות וקיבלה רק 12 מנדטים. ב-2009 שב הליכוד לשלטון והקים ממשלה שמכהנת עד היום.