כניסת המתנחלים אל "בית המריבה" בחברון תידחה ולא תתקיים עד סוף השבוע כפי שקבע בית המשפט - כך מעריכים גורמים במערכת הביטחון. כזכור, על פי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, עד סוף השבוע אמורה המדינה להעביר לידי המתנחלים בחברון את הזכויות בבניין שפונה ב-2008, לאחר שנפסק כי הם בעלי הנכס. אלא שכעת נראה כי הכניסה לא תתקיים במועדה ממספר סיבות.
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com
ראשית, הפלסטינים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על מנת שזה יידחה את כניסת המתנחלים לבניין עד לדיון בערעור אותו הם מתכוונים להגיש לבית המשפט העליון. במצב שכזה ועל פי החלטה קודמת של בג"ץ, המדינה איננה מחויבת לאפשר את כניסת המתנחלים כל עוד אין החלטה סופית של הערכאות המשפטיות.
מעבר לכך ועל אף דברי בית המשפט, כניסת המתנחלים לבניין מחייבת קבלת "היתר עסקה" מהממשלה ומשר הביטחון. הנושא מצוי בימים אלה על שולחנו של אהוד ברק ושל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי, אשר דנים בהשלכות של פסק הדין. בהחלטת בית המשפט נכתב כי על המדינה "לפעול למסירת החזקה בנכס" לידי המתנחלים, כך שייתכן שהזכויות בנכס יישארו בידי המתנחלים אך לא יאושר להם לשהות בתוכו.
בית המשפט פסק בחודש שעבר כי הזכויות על בית המריבה בחברון, שזכה לשלל כינויים ובהם "הבית החום", "בית השלום" ו-"בית רג'בי", שייכות למתנחלים. בהחלטתו קבע בית המשפט כי המתנחלים השלימו, באמצעות איש קשר שנמלט בינתיים לירדן, את העסקה לרכישת בית המריבה והורה להעביר לידיהם את הנכס בתוך 30 ימים, כלומר - עד לסוף השבוע. אלא שהפלסטיני הטוען לבעלות על הנכס מתכוון להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון, בהתבסס בין היתר על קביעות המשטרה בעבר שהתקבלו גם על ידי בית המשפט המחוזי, כי במסגרת העסקה זויפו מספר מסמכים.
בהחלטת בית המשפט המחוזי ציין השופט משה בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה שתעמוד בהבטחתה לפעול כפי שהבטיחה בעתירה שהוגשה בניין פינוי הבניין מ-2008, אז הודיעו נציגי המדינה כי יקיימו כל קביעה של בית המשפט המחוזי באשר לבעלות על הנכס. ואולם, פסק הדין של בית המשפט העליון שם דגש כי יש לפעול רק על פי החלטה חלוטה בנושא, כלומר, לאחר ערעור. בפסק הדין בו הורה בג"ץ על פינוי בית המריבה כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה כי "אין צורך לומר כי בעתיד, על הצדדים יהיה לפעול על פי ההכרעה המשפטית הפסוקה החלוטה שתינתן במחלוקת ביניהם. לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת". בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד סאמר שחאדה, אף פנה בעניין לפרקליט המדינה, משה לדור, והדגיש בפניו כי אין לאפשר את כניסת המתנחלים על לקבלת החלטה סופית בעניין לאחר ערעור לעליון.
הפלסטיני הטוען לבעלות מתכוון לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להשיב את הבית למתנחלים
צילום: שי מכלוף, רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן, קריינות: לירון בארי
כאמור, גם במנהל האזרחי עוקבים אחר התנהלות הפלסטינים בנושא, כשבפועל לא נראה כי בנכס עושים הכנות להעברת הבניין לידי המתנחלים. בית המריבה נמצא כיום במצב דומה לזה בו הוא שרוי בשנים האחרונות כאשר הדלתות אטומות וסביב המבנה יש קוביות בטון וסלילי תיל. יש לציין כי בחוות דעת משפטית מ-2007 כתב היועץ המשפטי דאז מני מזוז כי קבלת "היתר עסקה" במקרקעין בחברון דורשת החלטה של כלל הממשלה ולא שר הביטחון.
"הממשלה הזו חרטה על דגלה את הערך שפסקי דין חייבים לקיים", אומרת אורית סטרוק מראשי היישוב היהודי בחברון, "על כן אנו מצפים שכך תנהג גם בעניינו של בית השלום. גם אם הערבים יערערו על פסק הדין, אין שום סיבה שהערעור לא יידון בשעה שאנו יושבים בתוך הבית. העובדה כי הדיון במחוזי התנהל כשאנו מגורשים מהבית הייתה עוול גדול ואין להוסיף עליו לאחר פסק דין כל כך חד משמעי".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי "עמדת משרד הביטחון תימסר בימים הקרובים".
עוד באותו נושא:
בימין ברכו על בית המריבה: "זמן לתקן את העוול"
בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"
אנשי "בית המריבה" נדרשו לפצות את המדינה
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com