בשנת 1997, כמעין פיצוי למעריצים, שוחרר אלבום אוסף אשר נקרא "A-Sides".
בשנת 1998 הוציאה פרל ג'אם את אלבומה "Yield". מתופף הלהקה באותה תקופה (ואחד הגורמים המשפיעים ביותר ברוח השירים), היה ג'ק איירונס, חבר בהרכב המייסד של הרד הוט צ'ילי פפר'ס. לאחר צאת האלבום הודיע איירונס ללהקה כי אינו מסוגל, מסיבות נפשיות, לצאת עמה לסיבוב הופעות. הלהקה, שהרגישה מחויבת למעריציה ואינה היתה יכולה לוותר על מרכיב כה חשוב ביחסיה עם ההמונים, החליטה לחפש מחליף. בסופו של דבר היה זה מאט קמרון שהצטרף לסיבוב ההופעות בארה"ב, כמתופף "הזמני" של הלהקה.
שילובו של קמרון, שכבר שיתף פעולה עם חברי הלהקה בהקלטות "Temple of the Dog" באלבום ההופעה החיה של אותו סיבוב "Live On Two Legs", העלה תהיות באשר לרמת קביעותו בלהקה.
בשנת 2000, יצא אלבומה השביעי של הלהקה, "Binaural", שהפך את קמרון לשותף פעיל וקבוע בפרל ג'אם, כשהוא גם תורם בכתיבת השירים.
קמרון המשיך להקליט ולהופיע עם הרכב-הצד שלו, Wellwater Conspiracy. בשנת 2001 שוחרר אלבומו השלישי של ההרכב "The Scroll and Its Combinations".
כריס קורנל, סולן סאונדגרדן, התקדם בכל אלבום של להקתו ברמת שירתו וכתיבת המילים שלו. מנביחות המטאל, תוצר של האטת קצב הפאנק שביצעה הלהקה, הגיע הזמר למיומנות של צרחות באוקטבות מורמות למדי עד שלעתים עולה התהיה האם מדובר בצעקה או בסוג של פילצוט. תוך כדי כך, פיתח קורנל סגנון שירה מסורתי-בלוזי.
בשנת 1999 יצא אלבום הסולו של קורנל, "Euphoria Morning". קורנל, שאחראי לכתיבת המילים, הלחנים והעיבודים, יצא לסיבוב הופעות ראשון כאמן סולו.
בשנת 2001, החל קורנל לעבוד עם יוצאי הלהקה המפורקת של רייג' אגיינסט דה מאשין, כהכנה להקמת הרכב חדש.