logo

יוצאי אתיופיה יצעדו בירושלים לזכר יקיריהם שנספו

7

כבכל שנה, מציינים יוצאי אתיופיה את יום הזיכרון ל-4,000 יקיריהם שנספו בדרכם לישראל. הצועדים ייצאו מגשר המיתרים להר הרצל. "חייבים לשמר את זכר הקורבנות שאיבדנו בדרך"

ענת שלו20/05/2012 - 06:01
הפגנת בני העדה האתיופית מול בניין הממשלה בירושלים בדרישה להעלאת בני הפשלמורה
הפגנת בני העדה האתיופית מול בניין הממשלה בירושלים בדרישה להעלאת בני הפשלמורהצילום: רויטרס, בז רטנר

היום (ראשון) מציינים יוצאי אתיופיה את יום הזיכרון השנתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. יום זה מצוין ביום ירושלים, לזכר כ-4,000 יהודים שמתו במהלך המסע, ההמתנה לעלייה לארץ ובמחנות בסודן בדרכם לישראל. לרגל האירוע, תתקיים צעדה מגשר המיתרים אל הר הרצל, במסגרתה ילבשו המשתתפים לבן. בהר הרצל, יקיימו טקס קצר באנדרטה שהוקמה במקום לזכר הנספים, והקייסים של העדה יישאו תפילה בשפת הגעז, לעילוי נשמתם של הנספים.

בשנות ה-70, יצאו אלפים מיהודי אתיופיה לסודן, אליהם הצטרפו בסוף שנת 1984 אלפים נוספים במסגרת מבצע משה. המבצע הופסק לאחר שידיעות על מעבר יהודים לישראל דרך סודן פורסמו בעיתונות. בדרך לסודן ובמחנות שם, סבלו יהודי אתיופיה ממעשי שוד, רצח ואונס, ומרעב ומחלות. יותר מ- 4,000 נספו ולא נקברו בקבורה יהודית.

רדה, תושב קריית גת בן 40, עלה אף הוא לישראל ב-1984. מאז שנת 1985, הוא ניהל מאבק להקמת האנדרטה, שהוקמה לבסוף בשנת 2004 בהוראת ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט. "משפחות רבות נכחדו, ואין להן עוד זכר בעולם. לשם כך, אנו מקיימים את הטקס החשוב הזה, לזכור אותם ואת חייהם", ציין רדה. "גם רבים מעולי אתיופיה בישראל איבדו בדרך הורים וילדים, רבים מהם ממשיכים עם הטראומה על פני יותר משני עשורים".

גדי מהרט, בן 40, הגיע לישראל ב- 1984 עם אחותו ועם אחיו. אביו מת כשהיה תינוק. הוא מספר: "הרבה צעירים, בהם גם אתיופים, לא יודעים על מה שעברנו. אין משפחה של יוצאי אתיופיה שלא איבדה את היקרים לה. זה נושא שקשה להרבה אנשים לדבר עליו, ולכן חייבים להמשיך ולהזכיר את מה שקרה ולשמר את הזכר של הקורבנות שאיבדנו בדרך".

לקריאה נוספת:
אלפי בני העדה האתיופית הפגינו נגד גזענות מול הכנסת
אושר ודמעות: בני הפלשמורה נושקים לאדמת ישראל
ראש הממשלה: "הקצבנו מיליונים לקליטת עולי אתיופיה"

עוד באותו נושא: