בערך בשנת 1964 החליט טאונשנד לנסות לכתוב שירים מקוריים, להבדיל מגרסאות הכיסוי לשירי רית'ם אנד בלוז עליהם הלבישה באותה תקופה הלהקה מלל שעסק בעיקר בחוויה המודית. כך נולד לו השיר "I Can't Explain" שהיה הראשון בשורת המנוני המתבגרים של הלהקה וטאושנד, שהתגלה ככותב לחנים ומילים מוכשר ביותר.
מנהלי הלהקה עניינו עם השיר את חברת "Decca" האמריקאית, שהחתימה אותה גם בשלוחה האנגלית שלה. "Decca" לא היתה יכולה להרשות לעצמה להפסיד הזדמנות זו, לאחר שבשעתו דחתה את הביטלס המוקדמת.
דה הו הופיעה עם השיר בתוכנית הרוק האנגלית החשובה ביותר, "Ready, Steady, Go", והתגובות הנלהבות סחפו את השיר לתוך עשרת הגדולים של המצעד הבריטי.
בשנת 1965 שוחרר הסינגל-להיט "My Generation" אשר על הצלחתו התבסס האלבום "The Who Sings My Generation". השיר, פרי עטו של טאונשנד, היווה התרסה צעירה לעבר הדור המבוגר יותר, אשר נקרא להסתלק משום ש"זה הדור שלי".
לאחר שחרור האלבום, העיפו חברי הלהקה את דאלטרי, מסומם לחלוטין באותה תקופה, בשל דרכיו האלימות. התפרציותיו של דאלטרי, אשר נחשב מנהיג הלהקה, נבעו בין השאר בשל הפחד שטאונשנד הולך ותופס את מקומו. לאחר שהבטיח להיות בלתי מזיק להבא, הסכימו לקבל אותו החברים להזדמנות נוספת.