פיט טאונשנד, כותב רוב השירים של הלהקה, נולד בלונדון בשנת 1945, וגדל למשפחה של מוסיקאים. כשהיה בן 13, ניגן פיט יחד עם חברו הטוב ג'ון אנטוויסטל בלהקה. ג'ון ניגן על החצוצרה, ופיט על הבנג'ו.
בשנת 1961 השניים הצטרפו ללהקה מתהווה "The Detours". במהרה עזב הסולן, קולין דאוסון, את הלהקה, ורוג'ר דאלטרי, שהיה גיטריסט עד לנקודה זו, המיר את עצמו לזמר.
הלהקה שינתה את שמה ל "The Who" לאחר שגילתה להקה יריבה בעלת השם "The Detours". כשבשנת 1963, הפכו פיט מידן והלמוט גורדון למנהלי הלהקה הם שינו את שמה ל"The High Numbers".
בתקופה זו, החבורה אספה אחריה מספר מעריצים מתנועה שקמה באנגליה, בשם המוד'ס. בקרב המוד'ס, "נאמבר" היה הכינוי לזולתך המוד, וב"האיי", מן הסתם, התכוונו לכמויות הספידים שנהגו לקחת בחוגים הללו. בעוד הסינגל הראשון שהוציאה הלהקה, "I'm the Face", לא הצליח במכירות, הוא הפך אותם לאגדה בקרב המוד'ס.
בעקבות כישלון הסינגל, פוטר מתופף הלהקה עד שלב זה, דאג סאנדום, ובמקומו הובא צעיר מוזר ואלים בשם קית' מון.
שני קולנוענים, קיט לאמברט וכריס סטאמפ זיהו את הפוטנציאל של הלהקה, ולקחו על עצמם את ניהולה. מיד לאחר כך, הוחזר השם "The Who", והלהקה החלה להופיע בקביעות במועדון הג'ז "מארקי" אשר בסוהו. השמועה בלונדון על להקה שמנגנת רית'ם אנד בלוז אנרגטי התפשטה.