הפוליס הוקמה על שורשי הקשר ההיסטורי שבין הפאנק והראגאיי. אין להתעלם מהדלק העצבני שהזרים את הקצב של השלישיה, אולם חספוסה האנרגטי נבע ממיומנות נגניה, ולא מדחף בלתי נשלט המגובה בידיעה חלקית של נגינת גיטרה, במיטב מסורת הפאנק.
למעשה יותר היתה הפוליס להקת פופ רוק, והזעם, אם היה, הגיע רק באלבומים המאוחרים יותר, תוך שימוש יותר "אינטליגנטי" בטקסטים של שירי המחאה של סטינג, לאחר שקיבל על עצמו מודעות פוליטית.
בעזרת שילוב המקצוענות של סטיוארט קופלנד (תופים) ואנדי סאמרס (גיטרה) עם כושר כתיבת הלהיטים של סטינג, היתה הפוליס לאחת הלהקות הבריטיות המצליחות בכל הזמנים, ובשנות השמונים בפרט.