ל"קול ישראל" הגיע מנור ב - 1962 בזכות רבקה מיכאלי. שמו היה עדיין אהוד וינר, סטודנט לספרות אנגלית ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא גם היה רקדן חובב שהשתתף בלהקת המחול של הסטודנטים (בעקר, לטענתו, בגלל שזאת היתה דרך מצויינת לבקר בחו"ל עם הלהקה). רבקה מיכאלי, שהיתה המנחה של הלהקה, הבחינה בצעיר המוכשר שגילה ידע רחב במוזיקה קלה ופופ וסיפרה עליו ליצחק שמעוני, מנהל הרדיו. אהוד הצעיר הוזמן בדחיפות לרדיו, והשאר הסטוריה. הוא התחיל לעבוד כעורך מוזיקלי ב"קול ישראל" אבל חלם להיות מגיש - מה שאילץ אותו לשנות את שמו, כי באותם ימים מגישי הרדיו עברתו את שמם. ירון לונדון היה זה שהציע לו להחליף את שמו מוינר למנור, ומאז נכנס אהוד מנור לתולדות הבידור הישראלי.
הוא הגיש תכניות כמו "הכל על הקל", "אני שלך ואת שלי", "בטון מנורי", "על הבוקר", "עשר על עשר" ו"אהבה עברית". ב - 1998 התחיל להגיש תכנית אישית ב"קול הדרך לעסקים" 88FM, בשם "מנור ברמזור".
בפברואר 2002 הודיע מנור על פרישה מוקדמת מרשות השידור, בשל הצטרפותו לקבוצה המתמודדת על ערוץ המוזיקה הייעודי בטלוויזיה (קבוצת סלוצקי/סוקניק).