ביוגרפיה

במשך 22 עונות שיחק יאשין במדי מועדון אחד - דינמו מוסקבה, עמו זכה בחמש אליפויות ברה"מ (לא עניין של מה בכך בימים ההם) ושלושה גביעים. השפעתו על המשחק היתה חסרת תקדים וקבעה במידה בה את הסטנדרטים העתידיים לשוער.

עד ליאשין שוערים בעיקר חיכו על קו השער לאיומי היריב או מקסימום יצאו להגבהות באיזור תיבת ה-5. בזכות היותו אתלט בחסד ובעל אומץ רב, אבל כנראה לא פחות מכך גם בזכות הבנת המשחק שלו, הפך יאשין לאב הטיפוס של שוער ששולט בביטחון בכל רחבת ה-16, יודע גם לצאת ממנה כשצריך, ולא פחות חשוב - הוא עשה זאת ביציבות, משחק אחרי משחק, שנה אחרי שנה.

לא פחות מרשים היה יאשין על קו השער, עם רפלקסים מצויינים וגמישות יוצאת דופן שהפכו אותו לשוער כמעט מושלם. הוא ייזכר גם כשוער הראשון שהפגין שליטה בשתי רגליו וכמי שפיתח את טכניקת ההדיפה בימים תפיסת הכדור היתה טאבו בשוערות.

יאשין שיחק כשוער הראשון של נבחרת ברה"מ מ-1954 ועד 1967. בתקופה זו ניצחה נבחרתו 78 משחקים והשתתפה במונדיאלים של 1958 ו-1962, כשגולת הכותרת היתה הטורניר של 1966 באנגליה, בו הוביל את נבחרתו לחצי הגמר. ב-1956 זכו יאשין וברה"מ באולימפיאדה במלבורן, וארבע שנים מאוחר יותר באליפות אירופה לאומות.

אחד מרגעי השיא האישיים בקריירה של יאשין היה ב-1963, כשזכה בתואר "שחקן השנה באירופה" . עד היום הוא השוער היחיד שזכה בפרס.

ב-1970, כשהוא בן 41, פרש יאשין מכדורגל במשחק ראווה נגד נבחרת כוכבי אירופה, כשהוא מחזיק במספר הצנוע של 270 משחקים עם שער נקי. ונתונים לא רשמיים מדברים על 150 פנדלים שעצר במהלך הקריירה הארוכה שלו.

ב-1986 הובילה פציעה בברך לכריתת רגלו וארבע שנים מאוחר יותר, כתוצאה מסיבוכים בניתוח, הוא הלך לעולמו.