'פפינו' מיאצה, יליד מילאנו, נחשב לחלוץ הפורה ביותר של איטליה בשנות ה-30 הזוהרות שלה, ו-33 השערים אותם הבקיע ב-53 משחקים בנבחרת היוו שיא שנשבר רק בשנות ה-70 על ידי לואיג'י ריבה. פפינו החל לשחק כחלוץ מרכזי במדי אינטר מילאנו ב-1927, כשהוא בן 17. עונה לאחר מכן הוא כבש 33 שערים ובעונת 1929/30 הוא כבר היה מלך השערים של הליגה האיטלקית, הישג בו זכה פעמיים נוספות.
פפינו היה שחקן של מעמדים גדולים ואת הופעת הבכורה שלו בנבחרת, נגד שוויץ בפברואר 1930, חגג עם צמד. ויטוריו פוזו, מאמן הנבחרת באותה תקופה, שינה מעט את התפקוד של מיאצה, כשהזיז אותו לעמדת החלוץ הקידמי, צעד שנחשב לאחד המפתחות לזכיה הראשונה של איטליה בגביע העולמי ב-1934. ב-1938, כקפטן, הוביל פפינו את איטליה לזכיה שניה ברציפות במונדיאל, אבל אחרי השיא התדרדרה הקריירה שלו במהירות.
זמן קצר לאחר המונדיאל, סבל מפציעה שהשביתה אותו מפעילות כמעט לגמרי בעונת 1938/39. בסוף 1939 עבר מיאצה מיאזה ליריבה העירונית, מילאן, אבל הוא כבר לא היה אותו חלוץ אימתני ושיחק רק מפעם לפעם עד שנת 1942. לפני המלחמה עוד הספיק לשחק במדי יובנטוס ווארזה ולאחרה שיחק עונה אחת באטלנטה. ב-1945 מונה למאמן אינטר, ואף שיחק עבורם מפעם לפעם. ב-18 השנים בהם שיחק, השתתף פפינו ב-440 משחקים בליגה האיטלקית הראשונה, בהם כבש 269 שערים. ב-1979, בגיל 69, הלך ג'וזפה מיאצה לעולמו.